היא צריכה לדעת להקשיב. היא צריכה לדעת להמהם בזמן. היא צריכה לדעת לתמוך. היא צריכה לשאול את השאלה הנכונה בזמן. להשיא עצה, להגיד את דעתה, אפילו כשזה לא נעים. אבל בייחוד להקשיב. לעזור לחברה הטובה להחליט. לנסות לעזור לה לדעת מה יהיה לה הכי טוב. איך להתמודד עם הדברים האלה, שכל כך קשים להחליט עליהם לבד. שחייבים אוזן קשבת כדי להתייעץ איתה. כדי שבסופו של דבר תגיד לך שאת צודקת. שאת עושה את הדבר הנכון. למרות, שתשקול איתך בקול רם אם אכן כך הדבר. לא, החברה הטובה לא צריכה להיות יס מנית. היא צריכה לעזור בהרהורים, בערעורים, במחשבה. ולהקשיב, לנסות להוציא ממה שאת אומרת את מה שאת באמת רוצה. לחשוב בצורה הפוכה לשלך כשאת בדיכאון. לנסות לראות אולי דברים יהיו אחרת, להכין אותך לדברים שיהיו אחרים ממה שאת מצפה. גם כשאת באופוריה, ובייחוד כשאת בדיכאון. ולהיות שם כשזה נגמר. זה הכי חשוב. להיות שם רגע לפני שזה נגמר, וגם ברגע אחרי שזה נגמר. לאסוף את הדמעות. להקשיב, לעודד, להגיד שיהיה יותר טוב, שמגיע לך טוב יותר. ולהקשיב הרבה. להיות מרוכזת בך ולא בעצמה, כן, זה מה שחברה טובה צריכה להיות. לדעת להקשיב כדי להגיד לך מה הכי טוב לך, לרצות שיהיה לך טוב, בלי לחשוב על עצמה.
האנשים הרעים שפה בטח יחשבו שאין לי מושג על מה אני מדברת. אבל, זה מפתיע מאוד כל פעם מחדש. אני חברה טובה מצויינת. אני שמה את כל הציניות בצד, את כל הלעג, והרוע, והקנטרנות שיש בי ומצליחה להיות חברה טובה. גם בזמנים רגילים וגם בזמנים קשים. אני מקשיבה, אני מייעצת, אני חושבת אחרת, אני מדברת, מזדהה, מנסה להביא סיפורים דומים, כדי לחשוב יחד, להרגיש יחד, לגרום להרגשה להשתפר או לפעולה להזדקק. זה מפתיע, אבל זה ככה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
