החיים האלטרנטיביים שלי

באמצע פרויד פתאום ראיתי ענן שחור, והבנתי כמה אני מתגעגעת לחורף. "חורף" אמרתי בקול רם במכונית התכלכלה. אז נזכרתי אחרי שניה, שבעצם עוד חודש אהיה בארצות הקור, ואז כבר יהיה לי חורף. או סתיו. אלא אם אביא את השמש איתי כמו שעשיתי פעם קודמת.

אבל, זה לא הענין. היום גיליתי את העבודה המאמללת בעולם. כן, כולנו חושבות שלנו יש את העבודה המאמללת בעולם (חוץ ממני אני מאוד מרוצה מהעבודה שלי). אבל נסו אתן להיות:

דיילת מיונז. כן, דיילת שתפקידה למכור את המיונז הדיאטטי החדש של אוסם, זה עם השמונה אחוז שומן. עכשיו ברור שאיש לא יכול לאכול מיונז ככה סתם. אז המסכנה עומדת שם עם סלט כרוב וגזר בתוך המיונז החדש ומנסה למצוא אומללים שיאכלו ממנו. ליבי נכמר כשראיתי אותה. עצוב.