לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים האלטרנטיביים שלי


You’re living for nothing now, I hope you’re keeping some kind of record


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

קריאה נרגשת אל אחיותיי!!!


קרן, בריאנה, איה, מירי, כרסיטינה, אפילו אבראסנס,

כן, אחיותיי, אין שניה בה אין שיר של מי מכן ברדיו. אין שניה. כל הזמן צועקות, צוחקות, לועגות, מתאכזבות, על כל הגברים כולם, או על איתי, שמעון השכן, יונתן שפירא, שוברות את הלב, בוגדות בו, הורגות אותו כל פעם שבוגדות בו.

גם את קלי, איך יכולתי לשכוח אותך, גם את. אנא.

אחיות יקרות, די, די עם זה.

די כבר עם כל שירי הנקבות האלה. אתן מוציאות שם רע לכל המין הנשי.

נכון, פתאום גם לנשים יש כסף. פתאום אפשר למכור לנשים דברים. לכן כל השירה הנשית הזאת כל הזמן. אבל באמת, די. תפסיקו עם שירי הבכיינות או כל השאר.

קצת שקט לשתי שניות. זה יותר מדי לבקש?

אז, קרן, קלי, איה, כריסטינה, מירי, בריאנה, אני פונה אל כולכן בקריה נרגשת. די!!!

נכתב על ידי , 6/12/2006 17:17   בקטגוריות הבטחות צריך לקיים, ביקורת, שחרור קיטור  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רגע לפני


מחר או מחרתיים אהיה כה רחוקה, אבל חוץ  מזה אפנה בפנייה נרגשת אל אחיותיי.

אבל עד אז, אשמר, אשבר ואשתוק. או לחלופין, אנתח אספור ואשמיץ.

את השיר החדש, המגניב היפה של נינט. שלוקח, נוטל ושם את אמנת הרטוריקה למקום, מען ויעד חדשים.

"תעשי ותלכי, תלמדי
ותראי איך ברגע, ברגע כובשים ת'עולם
תצרחי, תשתקי
רק תבואי, בואי חזרי אלי"

17 מלים יש בפזמון הזה, מתוכן 10 מילים הן פעלים. שאומרות לנינט מה לעשות.

חבל שהיא לא שומעת לאחת מהן.

תשתקי.

נכתב על ידי , 2/12/2006 21:20   בקטגוריות הבטחות צריך לקיים, ביקורת, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט אחרי מלחמה


"ומה יקרה עם הצד הנשי שלי יפגוש את הצד הגברי שלך?" הוא שאל.

"זה באמת יהיה מעניין." עניתי. ניסיתי להפחית עניין. או לא להיראות יותר מדי מעוניינת. זה מסוכן משחקים כאלה. בייחוד ככה.

אבל הוא המשיך: "כן. יכול להיות מאוד מעניין."

"בייחוד כי הצד הנשי שלך מפותח בערך כמו ילדה בכיתה ח'." לעגתי לו. אבל הוא לא נעלב.

"כן, ממש בתולה המחכה להיגאל מייסוריה."

"אני לא בטוחה שזה הדימוי הכי טוב שתרצה להשתמש בו. אתה יודע, הצד הגברי שלי לא מקבל לא כתשובה."

הוא לא התרשם שוב: "כן, כן, אני יודע, הצד הגברי שלך מאוד קשוח. לכן כדאי שהצד הנשי שלי ייפגש איתו."

"אבל אני לא רוצה חרטא ברטא, אם זה הצד הנשי שלך, אני רוצה לראות שזה הצד הנשי שלך, אל תשחק לי פה במשחקים!" ניסיתי להפחיד אותו שוב.

"טוב, לא על פני השטח, אבל כשהצד הגברי שלך יבדוק לעומק, הוא יראה שזה הצד הנשי שלי."

חייכתי אליו בטלפון: "אל תדאג, הצד הגברי שלי מאוד אוהב להיכנס לעומקם של דברים, בייחוד בנשים אותן הוא חוקר."

קבענו להיפגש. היה ברור שהדירה שלי תהיה מקום המפגש, אבל לפני כן, קבענו לקפה. שיחקנו את זה כאילו זה דייט. ברור שהכנתי את כלי המשחית מראש במידה. כך הכנתי את האזיקים, את השלשלאות  עם התפקיד המאוד מוגדר שלהן, וגם חיבתי היתרה לירקות, ובייחוד לגזר, שיחקה תפקיד מרכזי. לא, לא גזר גמדי , אלא גזר גדול ויפה שכב לו מוכן במגירה שלי, שליד מיטת האפיריון הלבנה והטהורה שלי. האמת, הכנתי שניים, לכל צרה שלא תבוא. או לכל שימחה שלא תבוא. מה שיבוא קודם.

הדייט התנהל על מי מנוחות. הוא הגיע מגולח, כמובן. אבל עם בגדים גבריים למדי של ג'ינס וחולצה. אני לבשתי מיטב מחלצותיי, כלומר ג'ינס וחולצה גם כן. בשלב מסוים בדייט התחלתי להשתעמם, ודרשתי ממנו במפגיע שיוכיח לי שהצד הנשי שלו גם הגיע, ולא, לעגתי לו, לשתות אורגזמה לא נחשב! גם לא מרטיני. כן, לשתות הוא שתה כמו נקבה. הוא ניסה להתחמק. "אתה זוכר שאני לא מקבל לא כתשובה נכון, אז קדימה" עברתי לשבת לידו "עכשיו תהיי ילדה טובה, תפסקי את הרגליים" הוא עשה זאת, שוטטתי אל תוך מכנסיו, ואכן האריג מהמשי היה נעים למגע. "תחתוני משי, אני מבין שהשקעת, הא? "בואי נראה מה הצבע שלהם" פתחתי את הרוכסן של המכנסיים שלו, "הו, פרחוניים, כמו שאני אוהב." הבחור הסמיק, כמו שאני אוהב כשבחורים הופכים לבחורות סביבי. החמאתי לו גם על הריח שלו, מאוד נעים הבושם ששמת. אמרתי לו. זזנו משם. שילמתי עליו, כמובן, והלכנו לדירה שלי.

"אני חושב שלא מתאים לי כל כך הערב" הוא אמר לפתע בדרך.

"תפסיקי עם השטויות, את יודעת שיהיה מאוד יפה אצלי, הכנתי כבר את הדירה ואת הכל, יהיה רומנטי בדיוק כמו שדמיינת את זה תמיד."

"אבל אני לא ממש רוצה."

חייכתי אליו ואמרתי: "אם לא ממש היית רוצה, לא היית פה, וגם לא היית לובשת את התחתונים ממשי, ותני לי לבדוק." הצמדתי אותו אל הקיר, הכנסתי לו את היד אל מתחת לחולצה "וגם לא את החזייה היפה הזאת."

עכשיו כבר היה ברור שנלך אליי. אז עלינו לדירתי.

בדירה התחלתי איתו בסלון. היה נחמד, מזמוזים קלים, לא משהו מעבר לזה, אבל כשמיששתי אותו מתחת למכנס שלו התעצבנתי.

"לא התגלחת? לא הורדת שערות מהרגליים? את יודעת שלא ככה יוצאים לדייט. טוב, יש לך מזל, יש לי שיטה להוריד את השיער, בואי איתי."

היה לו שיער שופע, שחור וגלי, בראש, לא ברגליים, שם הוא דווקא היה די דליל, משכתי אותו בשיער לעבר חדר המיטות והוצאתי את השלשלאות. מבט הפלצות בעיניו שיעשע אותי. כן, גברים לא יודעים כמה זה כואב להוריד שיער. אז שילמדו, ובדרך הכי קשה. שיטת השלשלאות.

מקור ההשראה שלי לשיטה זו הוא כמובן ספר הספרים. אני זוכר היטב איך לימדונו את ספר עמוס. אותי זה די עיצבן כשהוא התנבא על פרות הבשן. מה, אסור לנשים להיות מלאות? זה הופך אותנו להרבה יותר נשיות. אידיוט סקסיסט מניאק. אבל ההתנבאות שלו על שלושה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבם, נפלאה בעיניי, על דושם בחרוצות הברזל את הגלעד. ואם אפשר לדוש גלעד בחרוצות ברזל, אי אפשר לדוש בהם רגליים? בשלשלאות ברזל אפשר לדוש רגליים, ואם דשים רגליים, ברור ששערות הרגליים ירדו. נכון, קצת יותר כואב משעווה, אבל, רגע, איזו השוואה מטורפת מלכתחילה! אם אנחנו מורידות שיער עם שעווה, או תכשירי זוועה אחרים בשבילם, אז פעם אחת, הנקבה שפה לידי תרגיש מה זה. אה כן, אמנם התכוונתי להשתמש באזיקים מאוחר יותר, אבל חששתי שבלעדיהם הוא יברח. אז אזקתי את עלם החמודות שלי למיטה. הפשטתי את מכנסיו וכמעט גמרתי.

תחתוני משי פרחוניים, את זה כבר ידעתי, אבל גזרת חוטיני. אוי, ואיזה תחת שיש לו. "ויי, איזה כוסית את, מתוקה, את ממש ממש תאווה לעיניים." בכל זאת ירדתי ונתתי לה נשיקה ממש קרוב לזין האימתני שיש לו שם. הסיפורים שהוא סיפר לי לא היו מצוצים מהאצבע. אכן, אין ספק, הוא כבר השיג בחורות בזכות הכלי שלו. אבל לא הערב. הערב הוא לא הגבר. הערב אני בשליטה. בכל זאת העברתי לטיפה על הזין שלו ואז חזרתי לשליטה: "אבל לפני זה, חייבים להיפטר מכל השערות האלה שלך פה. השלשלאות יעשו את הטריק."

והן אכן דשו בבשר הרך של רגליו המתחלקות והולכות. חשבתי אם להשתמש בשיטה הזאת גם לחלקים אינטימיים יותר, אבל פחדתי שהוא לא יעמוד בזה. כן, גברים אף פעם לא מסוגלים לעמוד במה שאנחנו מסוגלות לעמוד בו. אם הם היו צריכים להביא ילדים לעולם סביר שהרבה פחות ילדים היו באים לעולם. וטוב שכך. השיטה אגב פשוטה, אבל לא אלאה אתכם בפרטים.

לא סתמתי את פיו. אני אוהבת לשמוע אותם צורחים זה חלק מהתהליך הלימודי. אגב, אם הם צורחים בשלב השלשלאות, לרוב מה שבא אחר כך עובר בשקט.

אחרי שגמרנו נתתי לו קצת לשתות. שיירגע קצת. ליטפתי אותו גם קצת. עדיין אזוק למיטה הוא היה חסר אונים.

"אני יודע שזה כאב מותק, אבל זה היה הכרחי. תראי כמה את רכה ונעימה עכשיו." הוא לא הגיב. "כן, לא נורא. את יודעת מה מותק, את נראית לי רעבה. אולי את רוצה לאכול משהו?" הלכתי למטבח והבאתי לו משם מלפפון. הוא לא נראה מתלהב. הוא הפסיק לשתף פעולה. חזרתי למטבח. הבאתי בננה. הפעם הוא הסכים. הוא אכל את הבננה ואני בנתיים הורדתי ממנו את החולצה. "החזייה הזאת, איפה קנית אותה? גם אני רוצה כזאת חזייה יפה?" המחמאה עבדה פלאים. "קניתי אותה שנה שעברה בפרדריק מהולויווד כשנסעתי לארצות הברית." הוא ענה. "זאת חזייה פשוט מדהימה" אמרתי "פשוט מדהימה." המשכתי לשחק לו בחזייה. הוא בינתיים אכל את כל הבננה. הוא אכל כמו ילד טוב, הכניס את כל הבננה לפה ואז נגס ממנה חלקים. יכולתי כבר לדמיין מה הוא ייעשה בהמשך הערב.

"היה לך טעים הבננה" הוא ענה בחיוב. חייכתי אליו. "אבל אתה יודע, בננה זה קצת רך, מיכולות המציצה שלך, אני חושב שאת מסוגלת להתמודד עם משהו קצת יותר קשה." לפני שהוא הספיק להשיב, דחפתי את הגזר בתוך פיו.

"כן, מתוקה שלי, תמצצי לי את הגזר." שיחקתי עם הגזר הארוך, כשאני מוציאה ומכניסה אותו לתוך פיו. משחקת לו בפה עם הגזר הגדול שלי. "כן, טעים לך? את אוהבת לאכול גזרים גדולים?" ברור שעם גזר בפה קצת קשה לדבר, אז הוא לא ממש ענה. רק אכל את הגזר. "ולא לנגוס!" סטרתי על פרצופו כשראיתי שהוא מתכוון לעשות משהו כזה. "את לא רוצה לדעת מה קורה עם נוגסים! את לא רוצה להגיע לבית חולים, נכון?" האיום המרומז עבד. נתתי לו למצוץ לי את הגזר עוד קצת, ואז שלפתי את הגזר מפה שלו, והורדתי אותו לאורך הגוף שלו. הוא הצטמרר. כשהגעתי לאזור הגזר שלו, הפגשתי בין הגזר שלי לזין שלו. שניהם היו זקורים וגדולים. עומדים מוכנים וזקופים. "אני חושב שרק אחד מהם הולך להיות בשימוש היום. נכון מתוקה?"

"אבל גם אני רוצה!" "את לא רוצה כלום. חוץ מלענג אותי." ותקעתי לו שוב את הגזר שלי בפה. "תמצצי מותק, שתדעי מה התפקיד של אישה!" והוא שב למצוץ לי את הגזר. הפעם עשיתי משהו מתוחכם יותר. שלפתי את הגזר הנוסף מהמגירה. "תפתחי פה גדול" וכך תקעתי לו שני גזרים בפה. אבל מהר הוצאתי לו את הגזר הראשון מהפה והורדתי אותו במורד הגוף שלו. שוב חיככתי את הזין שלו עם הגזר שלי. וביד השנייה המשכתי לתת לו למצוץ את הגזר האחר.

"טוב מתוקה" פניתי אליו והוצאתי את הגזר מפיו. "את יודעת מה הולך לקרות עכשיו?"

"אני הולכת לאבד את בתוליי."

כך הוא ענה לי. זאת הייתה הפתעה. בדרך כלל הם לא משתפים פעולה בקטע הזה. הם עושים הצגות של מתנגדים. מתחילים לבעוט וכאלה, שצריך לקשור להם גם את הרגליים. אבל הוא לא. הפתיע אותי מאוד.

"נכון מתוקה, את הולכת לאבד את הבתולים שלך. איך את מרגישה?"

"אני מתרגשת נורא, כולי רטובה, אני מחכה לזה כבר כל כך הרבה זמן. מהפעם הראשונה שדיברנו ידעתי שאני רוצה לעשות את זה איתך. זה פשוט תמונה שהלכה איתי כל הזמן. ידעתי שזה יקרה. אפשר נשיקה קודם."

זה אף פעם לא היה לי.

"הצד הנשי שלך מאוד רומנטי." נשכבתי עליו במלא כובד משקלי ונישקתי אותו. האמת, יודע איך לנשק. הנשיקה הייתה מדהימה. ואז באמצע הנשיקה הזזתי את החוטיני שלה קצת הצידה והחדרתי לתוכו את הגזר. הרגשתי איך באמצע הנשיקה הוא מרגיש אותו נעצרת לו הנשימה והוא נתקע. אבל תקעתי את הגזר יותר עמוק. ואז הוצאתי

"איך זה היה?"

שאלתי.

"לא כמו שציפיתי, אבל תן לי עוד. תזיין אותי. אני רוצה לגמור באורגזמה גדולה."

המשכתי לנשק אותו, כשאני מוציאה ומכניסה את הגזר מהחור האחורי שלו. הרגשתי גם שהזין שלו גדול. אוי, איזה כלי יש לו שם. לא יכולתי לעמוד מול גודל הכלי שלו. החלטתי לנטוש את החלטתי הקודמת, והתפשטתי עליו. המשכתי לנשק אותי ולזיין אותו עם הגזר שלי. ואז, הכנסתי את הזין שלו לתוכי.

כשהוא בתוכי, ואני בתוכו, המשכנו ככה, אני רוכבת עליו, מנשקת אותו, הוא גונח ומתאנח, נקבה אמיתית, בתוכי, ואני בו, או בה, שנינו לא יודעים מי ומה אנחנו, רק יודעים שאנחנו מזדיינים כמו שאנחנו אוהבים. כשהכל בתוך הכל, מתערבב, מתעצם, מאבד שליטה. מאבד זהות.

ונגמר.

כי הבטחות צריך לקיים.

נכתב על ידי , 6/3/2005 23:36   בקטגוריות הבטחות צריך לקיים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כינוי: 

מין: נקבה

תמונה




8,816
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לG happy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על G happy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)