העיתון שלי, טוב, אחד מהם היום, הצחיק אותי במיוחד. הוא ציטט את המצטרף החדש לישראל ביתנו, עוזי לנדאו. איש רב-פעלים, נקי-כפיים, צח-לשון שאמר, לפחות לפי העיתון:
"ישראל ביתנו היא העוגן שבלב המחנה הלאומי"
האם לב המחנה הלאומי נמצא בים סוער, שהוא מצריך עוגן? האם ליבו של המחנה הלאומי שותת דם בעקבות העוגן שהוטל בו?
האמת, שבגוף הכתבה הציטוט ממשיך: "ישראל ביתנו היא העוגן שבלב המחנה הלאומי, היא החומה".
הייתכן שישראל ביתנו היא הלב שבעוגן החומה של המחנה הלאומי? אולי היא העוגן שבלב החומה? אולי יש עוגנים עם לב של חומה ויש חומות עם לב של עוגן? אולי לב עם עוגן של חומה?
כן, אולי בלעג, אולי לא, כותב העיתון כך:" לנדאו, שנודע בלשונו המושחזת, השתמש בה גם אתמול".
אם זה לא היה נלעג זה לא היה מצחיק. זה נלעג. זה מצחיק.
ונסיים בציטוט החביב עלינו על ספינות טובעות, קברניטים וכדומה, שליברמן בטח לא יאהב:
אבוי ליבי ליבי ליבי הו כתם דם שותת באשר רב החובל שלי צונח קר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
