החיים האלטרנטיביים שלי

קראתי היום באתר התוכן המקוון החביב עליי כתבה חשובה. כתבה שמציינת עד כמה תכנית ויסקונסין חשובה ומצליחה בישראל.

נרגעתי, התכנית שפעם בשבועיים מסופר בעיתונות כמה היא עושקת, כיצד הנתונים שהיא מספקת שגויים, כיצד היא פוגעת בחלשים ובמוחלשים, מצליחה מאוד. אסור להפסיק אותה.

כשהגעתי לשורה התחתונה הבנתי למה. הכותבת היא מנכ"לית אחת החברות הפרטיות שעושות בהמון כסף את מה שלשכות התעסוקה אמורות לעשות, רק שלהן אין תקציב.

רק שאלה אחת נשארה לי בסיום הקריאה, מדוע בYNET מפרסמים פרסומת בוטה שכזו בעמוד הדעות שלהם? הרי ברור שאין כאן "דעה" אלא צד אינטרסנטי שמשתמש בשירותי YNET להשפיע על דעת קהל. האם מחר אחד הנפגעים מהתכנית יקבל גם הוא 300 מילה בדעות באתר כדי לכתוב עד כמה התכנית רעה? זוהי לא עיתונות.

לכבוד הזמנים הקשים בהם אנו חיים, צריך להביא שימחה לעם. לכן, נשחזר מסורת ארוכת שנים - מימי ביצפר העליזים - של שינוי מלים לשירים.

למי את עושה צרות (סיון שביט)

למי את עושה צרות,

את מי את מעצבנת

כדור אחד בראש לירות,

והסוף יהיה בסדר.

ויותר טוב מזה:

אביב גפן ושיר הים:

אני הולך,

לבלוס היום,

יהיה ממש סבאבה.

משמניי,

רוטטים עכשיו,

לא קיבלו אספקה,

כבר,

איזה שבוע.

זה יהיה עגלים,

ביין מתבשלים,

זה יהיה ממש טעים.