קרן, בריאנה, איה, מירי, כרסיטינה, אפילו אבראסנס,
כן, אחיותיי, אין שניה בה אין שיר של מי מכן ברדיו. אין שניה. כל הזמן צועקות, צוחקות, לועגות, מתאכזבות, על כל הגברים כולם, או על איתי, שמעון השכן, יונתן שפירא, שוברות את הלב, בוגדות בו, הורגות אותו כל פעם שבוגדות בו.
גם את קלי, איך יכולתי לשכוח אותך, גם את. אנא.
אחיות יקרות, די, די עם זה.
די כבר עם כל שירי הנקבות האלה. אתן מוציאות שם רע לכל המין הנשי.
נכון, פתאום גם לנשים יש כסף. פתאום אפשר למכור לנשים דברים. לכן כל השירה הנשית הזאת כל הזמן. אבל באמת, די. תפסיקו עם שירי הבכיינות או כל השאר.
קצת שקט לשתי שניות. זה יותר מדי לבקש?
אז, קרן, קלי, איה, כריסטינה, מירי, בריאנה, אני פונה אל כולכן בקריה נרגשת. די!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
