שני דברים קפצו למוחי היום, כשקראתי את העיתון. האחד קצת מקברי, השני קצת פחות.
זה קשור שביעור החמץ נעשה בדיוק ביום בו תם עידן שרון???
ועם כבר אנחנו מדברים על ביעור חמץ:
ידיעה קטנטנה בעמוד 7 של העיתון שלי היום סיפרה לי שמינוי שרצה לעשות אחד, שר התעשיה המסחר והתעסוקה, אהוד אולמרט בוטל.
הידיעה מספרת שאותו אחד, אנונימי ממש, אהוד אולמרט, רצה למנות מקורב לו למשרת מבקר משרד התעשיה המשרד והתעסוקה בראשו הוא עומד. אמרו מה רע בכך? אין רע בכך, כמובן, אלא אם כן חושבים על כך שמקורב לא אמור להתמנות למשרה של מבקר, שתפקידו לבקר את תפקוד השר.
אבל לא כאן הסיפור. מסתבר שהמבקרת הנוכחית של המשרד פנתה לבית המשפט כדי לבטל את המינוי. היא טענה שהאיש המוצע לתפקיד זכה בו רק משום קירבתו לשר. הפלא ופלא, אבל בית המשפט קיבל את טענתה ופסל את המינוי. בית המשפט קבע שהמינוי לתפקיד צריך להיעשות רק אחרי מכרז מתאים.
מוזר, הייתם מעלים על דעתכם שראש ממשלה מכהן שעומדת נגד מינוי שעשה תביעה בבית משפט על כך שהעדיף קרובים ופעל בניגוד לכללי מינהל תקין, הייתם חושבים שידיעה כזאת תופיע רק בעמוד 7?
אם עניתם לא, אין לכם מושג איפה אתם חיים.
כי ביעור חמץ הוא מטפורה בלבד במדינת ישראל, או אולי ריטואל דתי שנעשה אחת לשנה. ודאי שזו אינה נורמה שלטונית או לחלופין עיתונאית לנסות ולבער חמץ שלטוני. אפילו לא לקראת ימי הפסח.
חג שמח