החיים האלטרנטיביים שלי

זמן לא טוב עכשיו.

זמן שנתקע.

יש לי תחושה שכתבתי את זה כבר.

כמעט יש רצון ללכת לחפש.

לחפש כאן בהיסטוריה.

לחטט, לחפור, להסתכל, לצטט.

הרגשה כמו שיר ישן של נינט. שיר של פעלים. של פעולות.

פרקטיקות, קראתי לזה היום. מה זה פרקטיקות.

פעולות שגרתיות.

שמטרתן?

להעביר את הזמן כדי לפנות מקום לעוד זמן.

אפשר גם לעשות קולות של שטיח.

קולות של שטח.

כדי לפנות מקום לעוד זמן.

כדי שהוא יעבור. שיפסיק להיתקע.

זמן סיומים, שר המשורר הלאומי פעם.

וכרגיל, כשמגיעים למשורר הלאומי נתקעים. וחוזרים להתחלה.

מקווים שההתחלה תשתנה, שתוביל למקום אחר, שאולי לא יהיה המשורר הלאומי.

אולי תהיה מקום של פתיחה, של פתיחות, של שינוי, של התקדמות. מקום של אקטיבציה. של נשימה, של פריחה, של פתיחה, של חיבור, של אור.

של קשקושים חדשים.

של חידושים מקושקשים.

לפחות מצאתי כותרת לפוסט הזה.