כמה העולם מתפתח אך למרות הכל הולך אחורה...
יש לנו תכנולוגיה מפותחת! מדענים קוטלים מחלות כאלה ואחרות כל יום!
כבר יש את מלוא הגנום האנושי ובקרוב נוכל לרפא מחלות תורשתיות.
יש לנו מחשבים שמסוגלים לגרום לנו לתפקד דרך מקלדת כל היום!
יש לנו מכוניות,ומטוסים,יש לנו חשמל ואור.
אבל יש לנו גם רובים,ותותחים והרבה הרבה דמעות על חיילים מתים.
הממשלה צועקת "רוצים שלום" אבל דופקים את כל העם וגונבים כסף במקום להציל את החיים שלנו.
כולם צורחים שחייבים לסיים את המלחמה עם הערבים אבל לא מוכנים לתת שטחים!
כולם בוכים שיש ענן שחור מעל המדינה שלנו אבל הם אלה שיצרו את מזג האויר,ואז הם עומדים תחת העננים הקרים שהם יצרו לעצמם וצועקים "שיט,גשם!".
לאיזה מצב הגענו שילדה קטנה בת 4 הולכת ברחוב,אמא שלה לידה הולכת כולה בוכה והילדה אומרת לאמא שלה "חבל שאח שלי חזר לצבא,אני מתגעגעת אליו. אבל אבא אמר שאני לא אראה אותו יותר.."
לאיזה מצב הגענו שנערים בגילנו,שאמורים להתעסק כל היום בציונים ובהורמונים מושפעים בצורה כל כך משמעותית מהמצב במדינה,מהשחיטות בממשלה ומהפחד מהמלחמה.
ואחרי זה אנשים שואלים עצמם "למה כל כך הרבה ישראלים עוזבים את הארץ?" אני הולכת לעזוב,כמה שיותר מוקדם. אני לא אתן לילדים שלי לגדול כמוני,תחת איום בלתי פוסק של מוות ודמעות על אנשים יקרים שלא נראה אותם שוב. אין מה לעשות,המדינה הזאת רדופת רוחות,זה היה ככה לפני 60,70 שנה וזה ככה גם היום...