אף פעם לא ראיתי את עצמי חלק מכולם.
זאת אומרת, תמיד ראיתי את כולם הולכים ביחד, בעדר, כמעט אף אחד חוץ ממני לא הולך בכיוון הנגדי.
הרבה אנשים שהולכים איתי, עשו את זה בכוונה. לי? זה פשוט בא בטבעיות. אני תמיד מסתכלת במראה ורואה מישהו שדומה לכולם אבל קצת שונה מהם. שלא אוהב דברים רגילים, שמעדיף דברים מוזרים שאנשים די מתרחקים מהם.
איך שהוא ניראה לי שזה מה שגורם לאנשים להתחרק ממגע איתי.
מה? להיות שונה זה כל כך נורא?
***
לא הכי יפה.
לא הכי מכוערת.
לא הכי חכמה.
לא הכי טיפשה.
לא הכי טטרנית.
לא הכי רזה.
לא הכי שמנה.
לא הכי מוכשרת.
לא הכי גדולה.
לא הכי קטנה.
לא כי חמודה.
לא הכי מגעילה.
לא הכי רעה.
לא הכי טובה.
לא הכי אוהבת.
לא הכי שונאת.
לא הכי מצליחה.
לא הכי מפסידה.
לא הכי לקויט למידה שיש.
לא הכי עשירה.
לא הכי עניה.
לא הכי זמרת.
לא הכי זיפנית.
בטוח יש משהו שאני הכי בו מכולם.
השאלה מה הוא ההכי הזה.