הגעתי עכשיו לשלב שבסוף כל יום נשאר מעט מאוד כוח והרבה "הזיות" מהיום שהיה.
כל פעם ההזיות הן אחרות.
אם הן טובות אני הולכת לישון טוב, ואם הן רעות אני מתחילה לבכות בלי סיבה.
אבל יש לי פשוט מזל,
בדרך כלל אני יושבת עם אחותי וצוחקת איתה לפני השינה, מה שמעביר מעט את ההזיות הרעות. אבל ברגע שהעיניים נעצמות חלקיקים קטנים מהן מתחילות לצוץ ולהזכיר לי את מה שקרה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ענבר :P