הזווית שלי
|
| 5/2009
המכתב בשבילך.
לא רוצה, פשוט אין לי כוח.
אני רוצה רק להישאר במיטה ולא לצאת ממנה.
לא לחשוב על מה שהוא אמר לי אתמול, לא לחשוב על מה שקורה היום ולא לחשוב על מה שאני הולכת לשמוע מחר.
אולי אני עקשנית עם חרא אופי אבל גם אני כמו הרבה בני אדם לפעמים נפגעת כשאומרים לי משהו רע.
מי אתה בכלל שתגיד לי שיש לי אופי חרא?
אתה לא ידיד שלי, לא קרוב שלי, לא משפחה שלי ואפילו לא מישהו שהיתי יכולה לחשוב איתו על קשר כל שהו.
אז באיזה זכות באת ואמרת לי את זה?
באיזה זכות החלטת לקחת את הזכות ולפגוע באדם שאתה לא מכיר?
נכון, יכול להיות שאני באמת רגישה מידי ונפגעת מהר מדברים... אבל מכאן ועד להגיד דבר כזה, ועוד על בן אדם שאתה לא מכיר. אין לך את הזכות הזאת בכלל.
בזכותך הפכת את היום שלי לסיוט גדול.
משהו שהתחיל כמו יום מהחלומות ונגמר כמו טרגדיה. וימשך ככה גם ביום שאחרי עד שמישהו יבוא ויתקן לי את זה וישפר לי את המצב רוח.
זה לא שאחרי זה אני פתאום אסלח לך וארצה להיות פחות עוקצנית אליך, אלא שאז אני פשוט יהיה פחות עצבנית.
עכשיו... כשאני רושמת את כל זה... אני חושבת לעצמי.... למה לאזעזעל אני כל כך נפגעת ממך?
הראי כמו שאמרתי אתה לא ידיד שלי, לא קרוב שלי, לא משפחה שלי.
אז למה?
אולי בגלל שאני כמו תמיד נפגעת מאנשים, כי אני מצפה מהם ליותר מידי, אני מצפה מהם את המינימום של האנושיות כשהם לא מכירים מישהו ולא מעליבים אדם שהם לא מכירים.
אני לא יודעת מה איתך, אני לא מעליבה אנשים שאני לא מכירה, ואתה ידוע מה?
אני לא מעליבה אנשים שאני גם כן מכירה עד שהם לא עשו לי משהו נורא בלתי ניתן לפתירה. וגם אז... אני כמעט אף פעם לא אומרת עליהם מילה רע, כי פשוט לא עושים את זה. כמו שלי יש רגשות וזה פוגע בי , זה פוגע בדיוק ככה גם בהם.
חס וחלילה, אני לא אומרת שאני מושלמת ושאני אף פעם לא פוגעת באנשים, גם אני בן אדם וגם אני לפעמים פוגעת באנשים.
אבל ההבדל הדק ביני לבינך זה שאתה מודע למה שאמרת ואני? עושה זה בתמימות, עושה את זה מבלי לשים לב.
וגם אחרי כל זה... אני לא מבינה למה נפגעתי ממך.
ואתה יודע מה? עכשיו... כבר לא אכפת לי, מצידי שתתפוצץ.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ענבר :P