אני יודעת הרבה יותר ממה שרוב המשפחה שלי יודעת עליו.
רק שאני רוצה לדעת, וגם עכשיו אחרי שחקרתי אני רוצה לדעת עוד רק שלי אין כבר את מי לשאול. את הבן אדם ששאלתי הוא לא יודע יותר, הוצאתי ממנו את כל מה שאני יכולה.
מתי אני אדע את כל הסיפור? כנראה שאף פעם.
אבל על עוד סיפורים אחרים אני יכולה לשמוע, מאנשים שעדיין כאן, מאנשים שעדיין יכולים לדבר ורוצים לדבר.
בקורב אני אשמע עוד סיפור, ורק המחשבה על זה עושה לי טוב (אם אפשר להגיד על זה טוב).
***
אני חולה על המשפחה שלי.
אני רק חושבת על איך היתי מסתדרת בלעדיהם וכבר עולה לי דמעתו בעינים.
סבא שלי- הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם, כל פעם שאני רואה אותו הוא מחמיא לי מחדש.
אמא שלי- אם כל המריבות המטופשות היא עדיין נותת לי כל מה אני שאני רוצה
אבא שלי- הבן אדם הכי מצחיק בעולם.
יסמין- הבן אדם שכל הזמן מפתיע אותי .
לוטם- הבן אדם היחיד שיודע עלי כמעט הכל.
שחר- הבן אדם שמנסה לעזור בדרכים הכי מוזרות.
ערן- הבן אדם הכי חמוד ושהכי כיף לריב איתו.
אני שמחה שיש לי אותם, אם הם לא היו המשפחה שלי כנראה שהיום כבר היתי תלויה על איזה עץ.
כי הם מעודדים אותי ונתנים לי כל מה שאני צריכה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ענבר :P
