זה לא פשוט,

מחפש את החצי השני שלי בערך שנה - שאני אשכרה ממוקד בזה

ולא מוצא.

אולי זה כי אין? או שהכל התערפל כל כך שאין את הקווים למדוד את זה בכלל?

הכל מהיר מידי ולא באמת משקף משהו מהמציאות

הכל כ''כ אימפולסיבי ומיידי וכ''כ ואנטרקטיבי וגישמי.

מה עם הרגע, באמת להכיר, ולהנות ממנו,

בלי לחשוב מה יהיה ומה יוגדר בהמשך