הבטחתי לגב' מארלי שאני אכתוב עליה פוסט...
למען האמת הבטחתי לה את זה לפני די הרבה זמן, אבל לא עשיתי את זה..קצת מיתוך חוסר זמן, קצת מיתוך עצלנות, קצת מיתוך מחסור בהשראה, קצת בלי סיבה גם...אבל העיקר שעכשיו אני עושה את זה :)
אז בקיצור, גב' מארלי חזרה לא מזמן מקושקושלנד וקלטה שעוד לא עשיתי פוסט, אז הבטחתי לה שכשאני אלך לג'וזף אני אכתוב את זה, אז הינה אני כאן, בבית של ג'וזף כותב פוסט על גב' מארלי ^^
החלטתי להתחיל להשתמש בשמות בדויים בבלוג, אם אנשים מבינים מי זה מי אז זה כבר לא בעיה שלי, אני את שלי עשיתי וזה בשיקול הקוראים לעשות מה שהם רוצים עם זה אם הם מבינים חלק מהכינויים...
אז בחזרה למושא הפוסט:
עשיתי היום כמה סידורים וגב' מארלי הצטרפה אליי. סתם- הלכנו לתל אביב להוציא לי תעודת זהות, חזרנו לגואדלחרה להוציא דואר רשום בשבילי, אחר כך היא ליוותה אותי לתחנת אוטובוס ומשם הלכתי ישר לפה...
כל הדרך לתחנת אוטובוס דיברנו על המעבר שלב שאנחנו עושים עכשיו.
העיניין הוא שזה ממש קפיצת מדרגה, זה לא כמו לעבור מהיסודי לחטיבה, או מהחטיבה לתיכון- אפילו שאני עשיתי במעבר הזה גם מעבר לפנימיה- זה שונה מכל הדברים האלה בגלל הסבטקסט שבמעבר הזה- כל החרטה הזה של 'עכשיו אתם עומדים לצאת מהחממה של בתי הספר' שאומרים לך לפני שאתה מסיים תיכון, בסופו של דבר זה באמת תופס אותך, אתה באמת מבין את המשמעות האמיתית של כל זה...- אני עכשיו כבר לא תיכוניסט! אני לא תלמיד של אף אחד, אני המורה של עצמי..אף אחד כבר לא מכין אותי לחיים שיהיו לפני, החיים עכשיו מתחילים לקרות...הינה אני היום, יצאתי לכפר סבא עם התיק הענקי הזה על הגב, תעודת זהות שכתוב עליה שאני בן שמונה-עשרה, וכל מה שהיה לי היה עלי בגלל שאני רציתי אותו- לא הייתי בדרך לאף מקום שאני חייב להיות בו, אין עוד שום מחויבות שעוצרת אותי מלעשות מה שאני רוצה לעשות....אני עכשיו אני! ולא שום דבר אחר, ולא דוחה שום חלק בי לכשיהיה לי זמן אליו- אני עכשיו מי ומה שאני בוחר להיות....
לגב' מארלי היה איזה חלום מוזר שפירשתי לה, אני מקווה שעזרתי... העיניין הוא שהיא נראתה מעוניינת בפירוש שלי, זה כן עשה לה משהו, אז גם אם זה לא הפירוש של החלום הזה, זה עדיין משהו חשוב, לא?!
אני מקווה גם שהיא התחילה באמת לחשוב על כל הדברים שאמרתי לה, כי זה כן משהו שדורש ממנה קצת עבודה עצמית.
גאד אני אוהב להיות אני......פסיכולוג!!!
אז אם היא לא חשבה על זה עוד יהיו לה הזדמנויות, וגם אם היא לא תנצל אותן, אז אני אעשה את עצמי מאוכזב וכאלה לכמה רגעים ומשם היא כבר תתחיל לנסות לעשות מה-שלא-יהיה...
נראה לי...
טוב, עד כאן הפוסט על גב' מארלי, אני מקווה שהזכרתי אותה מספיק פעמים ושהיא תהיה מרוצה מזה, גם מצחיק לחשוב על זה שאם לא הייתי אומר לה על השם הבדוי שלה בבלוג אז היא לא הייתה מבקשת ממני לכתוב עליה פוסט ויש מצב שהייתי פשוט עוזב את הבלוג ולא חוזר אליו יותר לעולם, עם כל הרעיונות שפתאום יש לי בזמן האחרון (פוסטים הבאים, חכו חכו....) אז אני מניח שכן יצא משהו טוב מזה שסיפרתי לה את הסוד האפל החדש שלי....
טוב. לילטוב D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
