יש את הרגעים הקטנים האלה
הרגעים שאתה זוקף קומה ומסתכל לחיים בעיינים
שאתה לא מתכחש למה שקורה סביבך ומתחיל לקבל את העובדות
גם אחרי יום קשה כמו היום
גם אחרי יום משמעותי כמו היום
אתה מוצא את הדברים הקטנים שמעלים לך חיוך על הפנים שהדמעות בעיניים
אם זה שיר ברדיו שמעלה בך אסוציאציה
אם זה קטע שנכתב מהלב
ואם זה חבר שרק נותן חיבוק
גם אחרי יום קשה כמו היום
תאונה אחר תאונה
מוות אחד אחרי השני
צביעות שמעולם לא חשבת שקיימת
אדישות שמעולם לא חשבת שתשמע
קיצוניות שלא חששבת מעולם שתתפתח
אתה מוצא את השמש שמסתתרת מאחורי הענן ונותנת לך קרן אחת חמה
קרן אחת של תקווה - כאילו אומרת לך שהעתיד שיבוא יתן שלווה וחום
אחרי יום ש"יצאתי מהארון" עם העבודות שלי
הם היצירות שלי
יצאתי מהמגירה ועמדתי זקופה עם חולצה לבנה
הקראתי בקול לפני הכל את אחת מעבודתי
רעדתי והתרגשתי,
גמגמתי והובכתי
אבל עשיתי את זה -
ואם הבינו ואם לא,
אני את ההשג שלי השגתי היום.
את כל הכאב, את כל הזיכרונות והסיפורים,
אני לא אשכח
אני לא אסלח
אני לא אלמד להתמודד
אני לא אפסיק ללמוד
אני לא אלמד להפסיק לשאול
אבל מצד שני,
אני אלמד לצחוק מהלב
אני אלמד לאהוב
אני אלמד לקבל
אני אלמד להקשיב
אלמד להנות יותר מהדברים הקטנים
אבל אני לא אשכח
כי הנאה באה רק מהבנה של המציאות
מתחילים להנות שיודעים מה גדול ההנאות הקטנות
כמה כל קטנה כזאת, היא כל כך גדולה
היא כל כך חשובה
כי רק שאתה רואה את הנורא מכל
אתה מתחיל לחייך באמת
