מיליון שנה שלא הייתי פה יש הרבה לספר אבל אין בזה שום צורך...
אז נתחיל מזה ששנה חדשה באה אני מצטערת שבאיחור אבל с новым годом!
השנה הסתיימה הכי מסריח שהיה אפשר
עם חבר שיושב בכלא ועם סבא שנפטר.
השנה התחילה בלי האהבה שלי היא התחילה עם חיוך כן אני מודה אבל אחרי 12 עלו הזיכרונות ואיתם הדמעות.
חגגתי עם חברים שניים מהם קרובים האחרים לא.
בבית שררה דמעה אפילו עץ חג המולד לא עזר להעלות את אווירת החג.
מה הפלא 3 ימים לפני הייתה לוויה וכנראה שאף אחד לא הרגיש את החג.
אני מפוצצת בלימודים במגנים בבגרויות אבל כנראה מסתדרת.
חיים שלי משתחרר מהכלא עוד הרבה זמן בערך עוד חודש וחצי ואני בינתיים פה מחזיקה מעמד.
שכחתי גם להזכיר שהשנה התחילה במלחמה שזה אומר משהו על איך שהשנה 2009 תהיה חברים שלי בעזה וגם בני משפחה
מתפללת כל יום לשלומם של כל החיילים.
בקיצור על הפנים.

Please come back and make me smile.
love you.