"החיים זה לא הכל"...

טוב, קודם-כל ברוכים הבאים לבלוג שלי..

אז אני אספר קצת על עצמי...::

שמי: יעל צרלין,

כיתה: ז',

ביה"ס: "מקסים לוי",

תאריך לידה: 18.2.94...

שאר המידע עלי...

תקבלו בהמשכים..!!! :]

אז אני רוצה עכשיו, בפוסט הראשון,

לשתף אתכם בטראומה שקרתה לי,

במן אירוע שלא אשכח בעולם...!!!

אז נצא לדרך...

אז ככה,

דמיינו סיטואציה שאתם נמצאים בסופו של החופש הגדול,

אחרי שניהנתם בלי סוף...

חרשתם על כל מקום בילוי אפשרי, בליתם עם חברים במקומות שונים,

עשיתם צחוק מכל דבר אפשרי ובקיצור לא דפקתם חשבון ל-

א

ף

א

ח

ד

!!!

האמת שזה מה שקרה לי, באמת שעבר עלי חופש מ-ד-ה-י-ם...!!!

ניהנתי בלי סוף והתכוננתי בוא זמנית לשנה החדשה בחטיבה חדשה..!!!

אז אקצור הכל נראה טוב ויפה, םשוט דבש ושושנים..

אממממ, אז זהו...

שהגורל רצה אחרת... =\

אז ביום האחרון, ממש אחרון של החופש,

יצאתי אם חברה לפארק מים "ימית 2000"...

עד כאן, הכל טוב...

רק כשמשהו השתבש באמצע...

אנחנו ניהננו מאוד, צחקנו,שיחקנו, דיברנו,

קרענו ת'פארק ברוחבו ומאורכו...

התגלשנו בכל מהגלשות האפשריות..

אבל... רק האחרונה עשתה בעיות...

ופה הסיפור מתחיל...

אני וחברתי הגענו לסוף התור במגלשה האחרונה..

והחלטנו שאני אצא לדרך ראשונה..

עכשיו, אם הייתם פעם שם שמתם לב אולי שכל המגלשות נגמרות בבריכות עמוקות..

וזה מה שצפיתי במגלשה האחרונה..

אז אני גולשת עוצמת עיניים...

ותארו לעצמכם נופלים למגלשה 20 ס"מ...

אז זה מגיע ל-

ב=ו=ם...!!!

באותו רגע, קיבלתי בלאק מטורף..

לא הבנתי מה קורה לי,

קיבלתי סחרחורת...

התחלתי לבכות מכאבי טופת והייתי מבולבלת לגמרי....

לא כל-כך הבנתי מה קרה לי, ונסיתי להירגע, יצאתי מהבריכה עצמה...

ופתאום שמתי לב לרגל שלי, אנשים, אתם לא קולטים איך הרגל שלי נראתה..

הרגל הייתה מנופחת, וואחד מנופחת...

היא היתה נפוחה כמו חשבון הבנק של גאידמק פחות או יותר...!!!

אמ, אז חשבתי מה לעשות...

בכל מקרה זה כבר היה סוף היום, חזרנו הבייתה, חזרתי הבייתה צולעת..

בוכייה ומרגישה חרטה אמיתית שבכלל הלכתי לשם...!!!

אז הגעתי הבייתה... ואני גרה במן בניין עם 9 קומות...

והמעלית באותו הזמן לא הועילה בטובה לעבוד.. :(

אז עליתי תשע קומות עם רגל צולעת... אווץ', חח זה לא הכי נעים בעולם...!!!

עכשיו שתבינו...

אני לא באה כאן לבכות לכם.. ואני לא רוצה ניחומים...!!!

סיפרתי את הסיפור רק בשביל שדעו להיזהר בעתיד.... מקווה שעזרתי.. =C

בכל מקרה, מאחורי הפציעה עמדו דברים שהשפיעו עלי כ"כ שפשוט לא ידעתי מה לעשות איתם יותר...

תחשבו על זה, אני נמצאת עם פאקינג גבס על הרגל, ים ראשון בחטיבה...

כולם מסתכלים, כולם שאלים ודואגים...

מצד אחד זה נעים, מצד שני.. לא הייתם רוצים להיות במצב כזה..!!

ומאחורי עמד הדבר כמעט הכי חשוה לי בחיים וזה תחום הריקוד שלי..

אני מצהירה את עצי שרקדנית מהוללת וזה...

אבל זה כמו סם שלי שהתכרתי אליו מגיל 3 והייתי חייבת לעצור את זה...

בגלל הרגל...

כשהודיעו לי על זה שאפילו שבוע לא אוכל להיות על הרגליים בשיעור שלי...

התחלתי לבכות ולא האמנתי כלום...!!!

אבל האמנתי שזה יעבור ויחזור לקדמותו עם קצת סבלנות, עזרה ואופטימיות...!! :]

בשלב כזה בחיים, אתה נעזר בחברים טובים ובזאת אני רוצה להודות לכל מי שעזר לי...!!!

אז אני מקווה שאיכשהו עזרתי ותיזהרו בהמשך...

יום נעים לכולכם..

נתראה בהמשך הבלוג...!!!

שלכם באהבה-

יעלי...