מה את עושה, ילדה? הולכת בשבילים אסורים, מקשיבה ללב שלך. את לא יודעת שהלב שלך מלא בחרא?

גילחת את הראש ועכשיו את מתפלאה שהרגש נוזל לך מהאוזניים. השיערות השאירו לך את החיים צמודים לראש. מה עכשיו?

הבנת את כל הרמזים, הרגשת גדולה, הרגשת מוצלחת. ואיך את מרגישה עכשיו? מטומטמת.

משאירה צלקות במקומות שאת רוצה להחביא. מביעה משאלות שווא, למה את מצפה? נס? אלוהים לא מקשיב לך יותר.

את בין כה וכה לא מאמינה בו.

במה את כן מאמינה, ילדה? את רוצה לדעת הכל. את רוצה שתהיה לך תקווה.

אבל אלוהים נתן תקווה רק לאלו שלא פוגעים בעצמם.

האנשים שלא מחפשים דרכים חדשות להרוס את עצמם כל יום מחדש.

מים קרים ניתזים על פנייך, אבל את כבר לא מרגישה כלום, נכון?

שומעת איש שקט מנגן במפוחית. רואה אותו, את זה שכל כך רצית, רואה אותו מתאהב בך.

את יודעת שאת כבר לא מרגישה כלום, שאת אטומה, ובכל זאת את ממשיכה עם ההצגות הפרוזאיות, כל יום, כל דקה.

מה את עושה, ילדה? מה את עושה?

רק שיפסיקו לשפוט אותך, את מתפללת לכוח שלא קיים.