שלום אנשים!

שנים שלא כתבתי פה, אפילו קיבלתי אימייל שאומר שהבלוג שלי ימחק..

טוב בכל זאת עברו עלינו ימים קשים של מלחמה במיוחד כאן בצפון...אני לא אשכח איך ביום הראשון להפצצות קמתי מנפילות הרקטות. לא הבנתי מה זה כאילו מה הוא ממש העיז להתקיף את חיפה?! מסתבר שכן...אחרי רבע שעה שלפניה היו בסביבות ה-6 נפילות הופעלה האזעקה שיותר מלחיצה מהנפילות...רצנו למלקט שהיה דיי סבבה אצל החברים שלי הכל היה מלא אבק וג'וקים אז חשתי ברת מזל..דאגתי כל כך לחבר שלי שגר בחיפה נראה לי שאז הבנתי שאני באמת אוהבת אתו...נפלו מלא רקטות סביב השכונה שלו..ככה עברו להם הימים מלא אזעקות מלא נפילות עד שיום אחד זה פגע בבית של ידיד טוב שלי שגר במרחק אווירי ממני אולי כמה מטרים...היה לי נמאס ירדתי לאילת וגם החבר שלי היה היה הכי כיף בעולם אבל היה תחושת אשמה כזאת שבצפו סובלים ובאילת נהנים...חזרנו לצפון לאותה רוטינה של אזעקה חדר מדרגות אזעקה חדר מדרגות...כל טיל נשמע יותר קרוב מהקודם לו...תסכול! התחושה הזאת שאפילו בתוך הבית שלך מקום המבטחים שלך אתה לא מוגן פשוט מפחידה לא חשבתי שאי פעם רוני דניאל (נראה לי) כתב השטח של ערוץ 10 או 22 יש על הטנק והחייל אמר הפסק אש בכיתי...אבן גדולה מהלב נפלה..מחזירים לי את החיים לסוע בחיפה לצאת מהבית הכל נראה כל כך טריויאלי אבל עד שלא חווים כזה דבר לא לומדים להעריך את חופש התנועה הזה שיש לנו..

טוב ועכשיו בצפר..בעע יב' למי יש כוח? לא לי! חח מצחיק לראות את התוצאות של הלחמה על אנשים...שני ילדים בשכבה בלי בית, מסתבר שיש גם מורים כאלה וכל בום קטן על דבר שנשמע כמו התחלה או חלק מהאעזקה יש דממה שמתוכה הפחד פשוט נודף..כולם צוחקים על זה אבל זה ברור שהפחד שהכל יקרה שוב מחדש קיים..לצערי יום יבוא וזה יקרה...אני לגמרי בעד המלחמה אין ספק אבל מה שכן יכלנו לפעול יותר טוב...

ועכשיו לצאת מהבאסה..תמונות מאילת!!!!

אני..לא סיגריה אמיתית חשוב לציין..

אני חשה

אני נחה..

אני סתם ככה

 עוד אני סתם ככה

 אני מגההה חשה..חיקוי של חברה