היו לי כוונות טובות, לא רציתי ללכלך, התכוונתי להקיא דרך החלון... אבל הוא היה סגור... |
| 12/2008
מסקנות - הפוסט הכתוב.
אומרים שכך נראים סימפטומים של התמכרות. אך אני מכחיש, אני אלוף בזה.
בחודש הארוך בחיי הסתיים לו בסימן הצלחה, והאלכוהול שב לזקום בדמי לרוב.
כבר כתבתי רבות על הקשיים שבהתנזרות בפוסט סיכום הביניים, אך עם מעבר של שבועיים נוספים אני רואה את הדברים דברים מפרספקטיבה אחרת ולעומק שונה, הקשיים השטחיים כמו השיעמום והקושי לשבת כשלידי בקבוק וודקה מתגשלים כסימפטומים של משהו אחר.
האיזשהו רגע אתה מגיע למצב בו אתה שוכח הכל, מדוע לקחת על עצמך חודש של התנזרות, שוכח את לילות העילפון והמעשים המפגרים שעשית, האנשים שכעסו עליך על דברים שכלל לא זכרת למחרת, שוכח את הקיא על הנעלייך ופטישי החמרמורת ההולמים באוזניך בבוקר שאחרי, כשאתה רק משווע שזה ייגמר. והגרוע מכל, שוכח את הפחד אותו אתה חש לנוכח אותם סימפטומי התמכרות קטנים שאתה מגלה בעצמך.
אך מה שווה התנזרות זו אם לא אפיק ממנה את המסקנות הנדרשות?
מעתה לא אכנע ל'שתייה רגשית' הנובעת מדיכאון ושברון לב, כי היא המסוכנת ביותר מבחינת הגזמה בכמויות.
היותי בן לעם הרוסיאינה מותירה לי לעשות דבר שאסור לאחרים.
את גן טרום חובה סיימתי לפני שנים רבות, ולספור, לפי מיטב הבנתי אני יודע לא רע, לפחות על 10. ואת מלאכת ספירת השוטים אקח מעתה בכובד ראש רב. ובנוסחת ה-'5 שוטים+שוט כל חצי שעה עד שאגיע לראש הנכון' אשתמש מעתה לפתירת כל תרגיל אלכוהולי.
| |
|
כינוי:
קשיש בן 18 (כבר 23)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
