למה אני תמיד נכנס לפרוייקטים של ישרא באיחור?
בלוגר ממוצע המוכשר, זאת שצוחקת תמיד המושית, Flame המאגניב, קישרו אלי את הפרויירט. ואני אעביר אותו לקטלין ברוק שבטח כבר לא תעשה איתו כלום.
1.
אני אסטוני - בשלהי שנות ה-80 נולדתי במדינה ציורית בשם אסטוניה. אף אחד
לא ממש יודע אם היא באמת ציורית, או היכן היא נמצאת ומה עושים בה. אך אם
שואלים אני תמיד עונה כי האסטונים טובים באירוויזיונים וגרועים בכדורגל.
זה בערך מה שכולם יודעים על האסטונים. (אחרי הפעם השלישית שקראתי את המשפט
הזה הגעתי למסכנה שכולם שם הומואים) אההה, ו-6 באסטונית זה 'כוס'.
2.
אני בן יחיד והורי התגרשו כשהייתי בן 7. אומרים שלגרושי הורים בגיל צעיר
יש השפעה פסיכולוגית קשה. אולי בגלל זה יצאתי כל כך מתוסבך, שטחי, עמוק,
נרקסיסטי, מורכב ונוירוטי. ואולי אני סתם דפוק בלי סיבה.
3. לכשאגדל אני רוצה להיות עיתונאי. וגם סמל מין (נאצה לכו זדיינו!)
4.
את הבלוג פתחתי בעקבות מפגש ישרא. יום אחד, אחרי פגישה של אגודת
העיתונאים, התקשרתי לבן דודי, הסתבר שגמהוא בתל אביב, הזמין אותי לקפוץ
לדיזינגוף סנטר. כולם היו פריקונים חמודים ואימו קידס, מלא הכירו את בן
דודי ובאו לדבר איתו. היה שמח ומגניב, רציתי גם, החלטתי שאפתח לי איזה
בלוג. לרבע מיליונית רגע לא דמיינתי עד כמה הוא יהפוך למפלצת (במובן הטוב
של המילה).
5. 80% מהפוסטים שלי נכתבים על דף לפני שהם מתפרסמים.
אני אומן, והיצירות של לא נכתבות על פי הזמנה (הציניות שלי קשורה ישירות
לכמות שעות השניה. ככול שהן מעטות יותר כל הציניות פחות מושחזת וברורה)
בתיק שלגבי אני מחזיק יומן בית ספר בשווי 12 שקלים, משנה שעברה, בו אני
כותב את פרצי ההשראה שעוברים במוחי הקודח כשאיני ליד המחשב. משם הם
מועתקים למחשב ונערכים, ואז מגיעים אליכם.
6. הפוסט הזה נכתב על קבלה מסופר של דוסים בו קניתי 8 בקבוקי ערק. וזה כל כך טיפוסי לי.
7. הפוסט הבא הוא הפוסט ה-100 שלי, היכונו לספיישל מיוחד!
מתאים לי עיניים כחולות?


אין מאושר ממני, המאבק צלח והעם הוכיח שעוד יש תקווה לאינטיליגנציה וכבוד.

