בנות יפות שלי, יש לכן הרבה יתרונות: אתן יודעות לעשות הרבה דברים בו זמנית, יש לכן אחלה אינטואיציה והכי חשוב - אתן מורחות לק על הציפורניים בלי לצאת מהקווים. בכל זאת, יש דברים שאתן עושות שפשוט מטריפים אותו, הבנים, ומביאים לנו את הקריזה. לפעמים אתן עושות אותם בלי לשים לב ולפעמים באופן מודע בשביל, השם ישמור, להשיג אותנו. הדברים האלה גורמים לנו לרצות לברוח מכן ולשקול החלפת צד!
אז כדי שלא תחזרו על טעויות, קבלו הצצה נדירה למוחו של גבר: כך לא תשיגי אותנו.
לדבר על האקס - מה אתן מנסות להוכיח? שהקודם שלכן היה הרבה יותר מוצלח מאיתנו? שהוא ידע לפנקלקנות מתנותלעשות קיצ'י קיצ'י בגב הרבה יותר טוב מאיתנו, או שפשוט אתן עדיין רוצות אותו?! באמת, אם הוא היה כל כך מושלם למה אתן איתנו ולא איתו? אף אחד לא מחזיק אתכן בכוח, או כמו שמישהו אמר פעם - רוצה לדבר על אריק- לכי תהיי עם אריק'.
לדבר שעות בטלפון - מאז שהתחלתי להכיר בנות אני סוחב איתי את "מלחמה ושלום". למה? בגלל החפירות שלכן: אני יושב עם מישהי בבית קפה ואת השיחה קוטע הצלצול הלא-גואל. מיד אני מוציא את הספר ומתחיל לקרוא, כולי תקווה שאותה בחורה תסיים את השיחה לפני שאגיע לפרק 37. בנות, מתי תבינו שלדבר הרבה זמן בטלפון לא מצביע על מקובלות חברתית או על כך שאתן מבוקשות ומגניבות בטירוף, אלא מצביע על גסות רוח וחוסר התחשבות בזה שיושב לידכן?! בפעם הבאה שאתן עונות ל-100 שיחות בזמן הדייט, אל תתפלאו אם לא תקבלו מאותו בחור אפילו עוד שיחת טלפון אחת.
ליפ-גלוס - זה דביק, מבריק ודוחה בעליל. כשאתן מתנשקות איתנו עם החומר הרדיואקטיבי הזה אנחנו תמיד מסתבכים: אם אנחנו לא מנגבים את זה - זה גורם לנו להראות הומואים, ואם אנחנו כן מנגבים – זה כאילו אנחנו נגעלים מנשיקה איתכן. חלאס!
נעלי עקב - עליתן על נעלים בגובה 12 ס"מ ויש לכן גובה של בר רפאלי. יופי לכן, עכשיו מה דעתכן ללכת בלי ליפול לתוך בורות ביוב?! יש בנות שלא משנה כמה יתרגלו הליכה על עקבים, יפתחו צעידה מיוחדת או ירשמו לקורס "נעלי עקב- כך לא תשברי את הראש", הן עדיין ילכו כמו טרול צולע. חוץ מזה, נורא מרגיז להגיע לכן בקושי לציצי!
סיפורים חסרי פואנטה - "אתה לא מאמין! אתמול הלכתי לקניון, ופתאום את מי אני רואה? (משהו אומר לי שגם אם אני לא אשאל את בכל זאת תגידי לי...) את נטע חפרנוביץ'! זאת שיצאה עם עומר. היא מה-זה השמינה! אז בכל אופן היא אומרת לי שהיא יוצאת עם מישו כבר חודשיים! ואז באתי ללכת ל"קסטרו" ובדרך ראיתי באיזה חנות נעליים מדהימות, שחורות כאלה עם עקב, אז נכנסתי ומדדתי, אבל בסוף לא קניתי..." עוד לא עליתן על העיקרון שכל הפואנטה בלספר סיפור היא שתהיה לו פואנטה?
לרדת על החברים שלנו - אתן לא חייבות לאהוב אותם, אפילו לא להסתדר איתם, אבל לספר לנו כמה הם מפגרים/טיפשים/מגעילים ברגע שהם עוזבים את החדר, זה כבר גובל ברצח עם. אנחנו והחברים שלנו באים בעסקת חבילה, ואם אתן רוצות אותנו, כנראה שתצטרכו לסבול גם אותם. הם היו פה הרבה לפניכן, וסביר להניח שהם גם יישארו פה אחריכן, אז נסו להיות נחמדות, ואם זה ממש קשה לפחות תשנאו אותם בשקט.