נדפק לי השכל, הוא נמס וזולג לי מהאוזניים. אולי אני צריך כדורים, אולי אני צריך אהבה, אולי אני צריך אנשים. זה כל כך מעצבן, אם להיות עצוב אז לפחות שתהיה סיבה, לא סתם ככה כי הכימיקלים במוח החליטו להם להשתגע... ואני אפילו לא בדיוק עצוב. אני בחרדות, כאילו עשיתי משהו נורא אבל ממש נורא ואני אפילו לא זוכר את זה. כאילו רודפים אחריי... כאילו עוד שניה יתפסו אותי ואין לי מושג על מה...

אני אמור לדעת מה מכביד עלי, עמוק עמוק... אולי אני יודע, כנראה שאני עדיין בהכחשה... הכתיבה הייתה אמורה לעזור לזה... אבל כנראה שלא הפעם... אולי אני אלכוהוליסט, אולי אני דפוק... אולי זה הלבד בוולנטינז, אולי זה תסמונת קדם יומולדת...

אני שונא גושים בגרון, הוא תקוע שם ואני לא יודע ממה שהוא עשוי... אני צריך שילמדו אותי לחיות, איפה יש מורים לזה... כי לבד אני לא מסתדר...

בנעוריי

Happy Valentines, Motherfuckers

אתם יודעים לבד איזה חג ממשמש ובא ומה זה בדיוק אומר...

הכינו את עצמיכם לאירוע של השנה!