היו לי כוונות טובות, לא רציתי ללכלך, התכוונתי להקיא דרך החלון... אבל הוא היה סגור... |
| 4/2007
שבוע בבקו"ם ואורנה דץ בביקיני זעיר
מארועי השבוע הקודם בבלוג: אני מתגייס לצבא, עובר שרשרת חיול ונכנס לשיחה עם קצין מיון, האדם שיקבע מה אעשה בהמשך השירות שלי...
השבוע ב"אני כבר אנוח בקבר": (שיר טלנובלי מרגש מתנגן ברקע) אני נכנס לחדר ומביט בקצין הג'ינג'י החייכן ולאחר ברכת שלום קצרה הוא שואל אותי מדוע שיערי כחול. איך אמור אני להסביר לו שלפני הגיוס רציתי לעשות גוונים בפעם האחרונה, ועד לפני כמה שעות שיערי היה צבעוני יותר צביקה פיק בקדם אירוויזין. וכשניסיתי להחזירו לגוון טבעי הוא החליט שתספורת קצוצה היא הגבול שלו במבחינת משמעת צבאית וקיבל צבע כחול עמוק. גמגמתי לו משהו על תאונה בחדר האמבטיה והוא שקל בליבו לשלוח אותי לקב"ן (קצין בריאות נפש לצעירים שבין קוראי), לאחר מכן הכניס את מספרי האישי למחשב והודיע לי... אתה הולך להיות מ"כ (מפקד כיתה, זה שצועק על אנשים לקפוץ ולרוץ בטירונות), ליבי נפל לתחתוני ה- calvin klein שלגופי, זה היה הרגע בו הבנתי שתחתוני מזל הם מיטוס חסר בסיס.
אני? מ"כ?! נשמה טובה הנני, אינני מסוגל לפגוע בזבוב (אלה אם כן יש לי עיתון פנוי ביד) איך אמור אני להתאכזר לטירונים מסכנים שרק נכנסו למערכת הצבאית? הבנתי שהתפקיד תפור עלי בערך כמו חזיית ה double H של אורית פוקס, כלומר, אם יש ברצוני לבצעו עלי לכל הפחות להפוך לאדם אחר.
סוף סוף, כמו שהבטחתי תמונה שלי על מדים...
ניסיתי למחות להסביר לו שתפקיד של מ"כ מתאים לי בערך כמו שתפקיד של גבר מתאים למיקי בוגנים, אך הוא לא רצה לשמוע. לאחר מאבקים ארוכים שאליהם אוכל לספר לכם בפורום מצומצם יותר שכן אינני בטוח שמותר לי לספר עליהן כאן, הצלחתי בסופו של דבר להתחמק מהיעוד המזעזע ולעבור למסלול של טירונות 02 (ג'ובניקים) אשר רק לקראת סופה יתברר לי מה אעשה בחיי הצבאיים.
את השבוע שאחרי עברי בבקו"ם בציפיה לדעת מה אעשה בהמשך השירות כאשר תוך כדי עברתי סדרה של בדיקות ושיחות שיחד הסתכמו בפחות משעתיים, ואת שאר השבוע העברתי בדבר אשר בשבילו באמת נועד הבקו"ם - חיכיתי.
ובצה"ל כמו בצה"ל המערכת דופקת כמו שעון והשירות הוא יעיל מסודר ובעיקר נטול תורים והמתנה. באחד מהימים הוזמנתי לראות רופא ב-9:30 טוב ונפלא הוא הדבר אם לא העובדה שהרופא עצמו מגיע ב-13:30, וזו היא רק דוגמא קטנה לכמה שהמערכת הצבאית משומנת ויעילה.
שבוע הבקו"ם שלי היה מתיש וארוך, אך בו זכיתי לאכול מזון אכיל ביותר ולהכיר אנשים מעולים. הטירונות החלה ואיתה הצבא האמיתי... הקרוב תשמעו גם עליה.
ונקנח בשיר נחמד:
בבקו"ם פגשתי את אורי - חייל חביב
וגם הוא יועד לתפקיד המעציב
דרכים לעזוב חיפשנו סביב סביב
כדי לשרת בקריה בתל אביב
בסוף הצלחנו וזה ממש מגניב
טירונות 02 (ואל תשכחו להגיב)
אני, אורי ואיזה חולה מצלמה שנורא רצה להופיע בבלוג...
___________________________________________________________________________________________
| |
|
כינוי:
קשיש בן 18 (כבר 23)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
