היו לי כוונות טובות, לא רציתי ללכלך, התכוונתי להקיא דרך החלון... אבל הוא היה סגור... |
| 5/2007
עוד שבוע לקייטנת ניצנים ואורנה דץ שוכבת עם בץ (הצב)
קייטנת "ניצנים ונהנים" ממשיכה להתקדם בעצלתיים, נשאר לי שבוע בלבד עד סיומה המוצלח.
מעולם לא דמיינתי כי החלק הקשה ביותר בטירונות לא יהיה הריצות, הטרטורים, האימונים או השמירות אלה דווקא התבניות. כן, כן, אותם כלים גדולים ומרובעיםמהם אתם לוקחים את המזון בחדר האוכל.
באחד הימים הגיע תורה של מחלקתי לבצע תורנות מטבח, אז עוד לא ידעתי מה מר הוא גורלי, נשלחתי לבצע את תפקיד מנקה התבניות. בחדר קטן הצטופפנו שלושה חיילים מול שלושה כיורים שנורא, אבל נורא אוהים להסתם. מנקים, מצחצחים ומשפשפים תבניות מלאות בשמן. תחילה ג'וב זה לא נראה נורא כל כך אך כשהשעות חלפו ואני נרטבתי ממגפי הצבאיות ועד ראשי העייף היאוש התחיל לכרסם בי. כשהתבניות המשיכו להגיע מחדר האוכל מלוכלכות יותר ויותר היאוש כרסם לי כבר שתי אצבעות ברגל ימים וארבע בשמאל. אחרי עוד שעה של שפשוף היאוש כרסם לי כבר את שתי הרגליי עד אזור הירך התחתונה, החלטתי להטביע את יגוני במי הכיור הסתום ולנסות להתאבד. אך כשהבטתי במים העכורים שוקל האם לבצע קפיצת בורג משולשת לכיור או להכניס לתוכו את ראשי בלבד, ראיתי את בבועתי משתקפת בין חתיכת הגמבה ואדומה לפיסת הספגטי המבושלת יתר על המידה וחשבתי - אם אשלח יד בנפשי לא אראה עוד את המפקדת הסקסית שלי, החלטתי לוותר על הרעיון.
הקייטנה מסתיימת עוד שבוע, והדבר מרגש משהו, ובפעם הבאה שתקראו כאן קרוב לוודאי שאהיה חייל מוסמך טירונות 02.
| |
|
כינוי:
קשיש בן 18 (כבר 23)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
