היו לי כוונות טובות, לא רציתי ללכלך, התכוונתי להקיא דרך החלון... אבל הוא היה סגור... |
| 8/2007
חיפה, חיפה, טכני שלי.
אחרי 3 חודשים ארוכים בקורס ממ"ס F16 הוכשרתי ראשמית להיות מכונאי מטוסי סילון, מחר אעזוב את בח"א 21 "הטכני" של חיל האוויר ואתחיל באמת את שירות הסדיר.
את ימי האחרונים בבסיס העברתי כמלך, הזוכה לכבוד של פזמניק אמיתי משל הייתי סמל ראשון המריח את שחרורו הקרב ולא טוראי מושתן שטרם חגג פזמולת 5 חודשים בצבא. מצחיק כמה הפז"ם - פרק הזמן בו אתה בצבא מגדיר את ישותך כחייל ואת היחס כלפיך, חודשים ספורים בלבד ממתגים אותך כמי שראוי או לא ראוי לכבוד מהסובבים. אבל בצבא כמו בחיים הכל יחסי, ובעיני קורסיסטים צעירים שרק הגיעו לבסיס אני משול למלך, מלך רגל אחת מחוץ לטכני. מצב אבסורדי ביותר, מזכיר במאומה את ימי האחרונים בבקום, עם פז"ם של שבוע הייתי מפלצת פז"ם תלת ראשית בעיניהם של השוקיסטים שהגיעו זה עתה לבקו"ם.
האירוע המעניין ואולי המשמעותי ביותר ביחסי כל מפקד-חייל הוא שבירת הדיסטנס, אותו ערב בו יושבים במפקדים עם חייליהם וחושפים את האנשים שמאחורי הדרגות, מספרים את כל מה שהם חושבים זה על זה, ובעיקר הופכים ממפקדים לחברים. לשבירת הדיסטנס הגיעו כולם יפים, זוהרים ומנצנצים על לבוש אזרחי מלא. עם הרשגה של פרידה באוויר סיפרנו זה לזה כל מה שרצינו, ואני כמובן נתתי למפקדי את כתובת הבלוג האהוב (ואם אתם המפקדים שלי שקוראים את זה כרגע - אוהב אותכם, כפרעליכם! חסר לכם שלא תקראו את כל הפוסטים שכתבתי עליכם, ועוד יותר חסר לכם שלא תגיבו!) מצפה במיוחד לראות מה תגיד הכוכבת של הבלוג הזה בשבועות האחרונים...
ונסכם בעוד ציטוט מעולה של המפקדת היפהיפיה שלי, שמסבירה מה קורה אם הטייס מחליט להפליט את עצמו מהמטוס מעל הים "כשכיסא המפלט פוגע במים מתפזר חומר דוחה יתושים" (על פי השמועה במים מתפזר דווקא חומר דוחה כרישים, אך מה הם כרישים לעומת היתושים המאיימים העלולים לשחות לעבר הטייס ולעקצו).
| |
|
כינוי:
קשיש בן 18 (כבר 23)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
