 היו לי כוונות טובות, לא רציתי ללכלך, התכוונתי להקיא דרך החלון... אבל הוא היה סגור... |
| 2/2008
חתיכה ממנה - בריטני ספירס _____________________________________________________________________________________
כתבה חדשה שלי שהתפרסמה באתר 'סקופ' _____________________________________________________________________________________
הפרשיות, הסקנדלים והמשפטים. מגירושים כואבים דרך איבוד חזקה על ילדיה ועד שתי התמוטטויות כואבות. עם מאניה-דיפרסיה ועולם שלם שעוקב אחרי ההתרחשויות. מה השתבש בסיפור ההצלחה של הנערה עם שתי הקוקיות, החיוך הרחב ומדי בית הספר.
לאיזה תארים לא זכתה, נסיכת פופ, מלכת הפרובוקציות, היורשת של מדונה, בובה על חוט ויצירה של המפיקים אך בתקופה האחרונה נוסף תואר חדש לרשימה -כוכבת רוק. פחות במובן המוזיקלי יותר במורשתה. ספירס מסתממת, שותה, מתפרעת, מתגלחת, משתגעת ולבסוף מתמוטטת. פעמיים. כמו שכוכבת רוק אמיתית אמורה לחיות את חייה. קל להאשים את המדיה וצרכניה בהדרדרות של בריטני. מדורי הרכילות, המגזינים ואפילו העמודים האחרונים של העיתונים ה"איכותיים" חוגגים על הנפילה שלה. תעשייה שמגלגלת מליונים וכוללת צלמי פפרצי, מבקרים ואפילו כריס קרוקר אחד, נבנתה על ישבנו רווי הצלוליטיס של המותג "בריטני ספירס", תעשייה שלמה מגלגלת מליונים על התמוטטותו. קל להאמין לסיפור אותו היא משתדלת כל כך קשה למכור לנו לאורך הקריירה שלה, החל משירים כמו - lucky ועד piece of me. הרי כולנו באמת רוצים "חתיכה ממנה", אני, שכותב שורות אלו ואתם, שקוראים אותן. לכולנו יש חלק במפלתה של הנערה. אך קשה להתעלם גם מהעבדה שבשנים האחרונות מתעקשת הגברת לא לפספס אף טעות שנקלעת לדרכה. יותר מדי סמים, אלכוהול, מסיבות, סטוצים ואפילו פחמימות. בריטני מקיפה עצמה באנשים הכי מפוקפקים והלא נכונים שהצליחה לגרד ברחבי הפלנטה. גם מבחינת קריירה מוותרת ספירס על הנכס החשוב לה ביותר, המקצועיות שלה, בתקריות מביכות כמו אותה הופעה מצערת על במת ה-VMA.

למראת כל הפרובוקציות בשקל והפופ בטעם בזוקה היום כבר קשה להיות ציניים כשמדובר על בריטני ספירס. היא דוהרת על כביש מהיר בסיומו מחכה לה תהום עמוקה וסוף ידוע מראש, ואם לא תרד ממנו במהירות תהפוך ספירס לעוד גיבורה טראגית נוסח הוליווד. בריטני חיה את אותו סיפור סינדרלה עם הטוויסט הטראגי אותו חיו רבים וטובים לפניה. האנשים שהפכו מבחינה תרבותית את העולם בו אנו חיים למה שהוא היום, מג'ניס ג'ופלין עד קורט קוביין, ממרלין מונרו עד אנה ניקול סמית', מאלביס פרסלי עד זהר ארגוב. אולי במנת הסבל המשתלבת בגורלה, מלמדת אותנו בריטני לקח חשוב. גם בעידן הוירטואלי המהיר של ימינו. כל אותן קלישאות ישנות על תהילה ועושר המהולים תמיד בסבל ובדידות עדיין נכונות, וכל הזהר רחוק מלהיות זהב.




| |
|