לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


היו לי כוונות טובות, לא רציתי ללכלך, התכוונתי להקיא דרך החלון... אבל הוא היה סגור...

Avatarכינוי:  קשיש בן 18 (כבר 23)

בן: 37

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2008

104


יש דברים בחיים שנוכל לראות רק במקומות מסויימים וברגעים מיוחדים. צורות חיים שונות, תרבויות מרתקות ואנשים שלא חשבנו שקיימים. כאלו הם קווי הלילה של אגד. קו 104 הידוע לשמצה מסיים את פעילותו בשעה 3:00 לפנות בוקר, ומאכלס בתוכו תופעות אנושיות שלא נראות בשעות היום. תופעות אלו מתחילות להופיע בקווים הראשונים של הלילה והולכות ומתגברות לקראת פיאסקו מפואר, מעין קליימקס צבעוני של "שארית הפליטה" שחוזרת הביתה מהבילוי הליילי בעיר.

וכך היה באחד מאותם לילות חמישי הזויים כשגם אני נאלצתי להשתמש באותו קו אקזוטי. אני עולה לאוטובוס, את חלקו האחורי ממלאת חבורת ערסונים צעירה ורעשנית, ובחלקו המרכזי ישבים להם מספר אמריקאים דרוכים, שכנראה כבר הכירו על בשרם את חווית "104". בתחנה הבאה עולות מספר פרחות כשהן אוחזות בידן את חברתן החצי מעולפת מאלכוהול ומושיבות אותה על הכיסא.

לאחר כמה תחנות יוצא האוטובוס מתחומי העיר ופיאסקו האמיתי מתחיל. הערסים מאחור מתעוררים משנתם ומתחילים לזמר שירים ממיטב הזמן המזרחי ולתופף על כל חפץ או אדם שנקלע לדרכם. הפרחות מצידן מנסות לשכנע את חברתן המעולפת להתעורר "קומי, קומי. קומי! קווומי! קווווווווווווווווומי!!!!!!!!!!1" אך מאחר וזו ממאנת לענות לבקשותיהם הן מנסות להסביר לה בדרכים רציונליות, לפנות אל שכלה ולהעלות טענות קשות "אבל תקומי! את לא באה בטוב ככה! את לא מבינה?!".

הערסים מאחור מגבירים את קולותיהם ואת תפופיהם, אחד החלונות האחוריים עף החוצה ונופל על הכביש. אך לכך אף אחד כבר לא שם לב, ההצגה האמיתית מתרחשת בקדימה. הפרחות מנסות טקטיקה חדשה, גרום לחברתן לקום באמצעות הצעות מפתות "את רוצה לישון אצלי? את רוצה לבוא לישון אצלי?! קומי! את רוצה לישון אצלי?!" לאחר שהן רואות כי היא אינה מגיבה אף להצעה כה כדאית הן חושבות כי ודאי קרה משהו רע לחברתם והן פונות אליה בשאלה "את מתה? את מתה? את מתהההההההה?!?", וכשזו אינה מגיבה אף לשאלה זו הפרחה מודיעה לחברתה "אורטל, היא מתה!".

החברה המכונה 'אורטל' מתקרבת לשיכורה ותחילה לנער אותה וזו מתחילה להראות סימני התנגדות קלים. התחנה שלי מתקרבת, אני נעמד במעבר ושולח מבט אחרון בפרחות.

'אורטל' קולטת את מבטי וקוראת לעברי "מה אתה מסתכל?! תעשה לה הנשמה!!!!!!1"



נכתב על ידי קשיש בן 18 (כבר 23) , 14/2/2008 22:06  
127 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




138,582
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 18 עד 21 , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקשיש בן 18 (כבר 23) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קשיש בן 18 (כבר 23) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)