היו לי כוונות טובות, לא רציתי ללכלך, התכוונתי להקיא דרך החלון... אבל הוא היה סגור... |
|
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
פרחה עם ויברטור
הפרחות הירושלמיות הן מזן מיוחד. תגידו ששלכם יותר מטומטמות, יותר חשות, יותר עושות מעצמן צחוק. אבל אין על הפרחות הירושלמיות, נסו ותראה בעצמכם...
פרחה וידיד הולכים 2 מטרים לפני ברחוב.
הפרחה:"נראה לי שמו לנו משו בשתייה"
הידיד:"כן, כן, בטח"
הפרחה:"לא, לא, אני רצינית!"
הידיד:"בטח שמו לך ויברטור"
הפרחה:"לא, לא, לא..."
הידיד:"חחח... כן, שמו לך ויברטור"
הפרחה:"לא, יא מטומטם. ויברטור זה עם בטריות וכאלה וזה גם גדול, איך ישימו ל אז זה בשתיה?!"
ולכל השואלים, אותנטי לחלוטין.
אילוסטרציה:
סורי בייביז, אבל זה מה שמוצאים אם מחפשים "פרחות" בגוגל.
סורי בייבי, זה מה שמוצאים אם מחפשים "פרחה" בטלוויזיה.
עוד שנייה מסיימים.
| |
זכרונות נעורים ואנטומייה נשית
כשהיינו צעירים ופוחזים הרבה יותר, וחרמנים כמו כלבים מיוחמים הי שם בכיתה ח'. השתובבנו בשרבוט נשים עירומות על שלוחנות כיתתניו (טוב, אני השתובבתי...). מעשי קונדס שיש לציין לא התחבב במיוחד על מוריי, אך כששאלו אותי תמיד הייתי אומר "זה לא אני, כל הזמן באים לפה אנשים בשיעור אנגלית ומתמטיקה ומקשקשים לי על השולחן!". ובכלל, למה כ מצייר נשים עירומות על התקרה זה אומנות וכשאני מצייר אותן על השולחן בבית ספר זה ונדליזם?
מהתקרה הרבה יותר קשה למחוק מאשר מהשולחן...
באחד מהשיעורים היותר משעממים החלטתי לצייר אחת מאותן עלמות חן פסוקות רגליים בפונט גדול ומפורט במיוחד. עם תום השיעור נגשו בני כיתתי לצפות ביצירה כשהם מתפעלים מכישורי הציור שלי. משהבחין כפיר, אחד האנשים הפחות חכמים בכיתתינו, ניגש לראות את פשר ההתגודדות. הוא הביט בשולחן הצביע בידו אל עבר מה שנמצא בין רגליה של הבחורה המצויירת והכריז "ווווי, הנה הלבלב שלה!"
גילויים חדשים באנטומייה.
  
מי בא לבומבמלה?
  
| |
|
כינוי:
קשיש בן 18 (כבר 23)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
