הלוואי ויכולתי לכתוב את הפוסט הזה מתוך פטריוטיות מלאה, לספר לכם כמה זה תורם להתגייס, עד כמה זה מבגר, כיף ומכין אותך לחיים. אבל אחרי שסיימתי 3 שנים במערכת הזאת אני מבין עד כמה היא מלאה פאקים ודברים שעובדים בצורה כל כך דפוקה.

וזה לא שאני תומך בהשתמטות, ממש לא, כי אף אחד לא מתגייס בשביל ביבי וחבורת השרים הבקושי מתפקדת שלו. אתם מתגייסים בשביל ההורים והחברים שלכם, כי אם אתם לא תתגייסו פשוט לא יהיה מי שישמור עלינו, פשוט לא נהיה פה.

ובכל זאת, זה מרגיש כאילו לפני שהתגייסתי, הרבה לפני, פעם דברים כאן עבדו כמו שצריך ורק היום הדברים נראים כמו קרקס דבילי.

הצבא מלא באנשים שלא עושים כלום, "תפקידי עציץ" הם נקראים, "תופסי תקן", המון אנשים שמגיעים לבסיס, מסתובבים שעתיים כדי להראות נוכחות והולכים הביתה. לאף אחד לא ברור למה מחזיקים אותם, למה נותנים להם לא לעשות כלום. במיוחד לאור העובדה שחלק גדול מהם היו שמחים לתרום יותר, אבל המפקדים שלהם מסרבים להעביר אותם. ומה שיותר גרוע שהמצב נראה לכולם בסדר, גם הקצונה הגבוהה נותנת לדברים להמשיך.

יש מלא אנשים שנשלחים לעשות דברים שהם ממש לא מוכשרים אליהם, ראיתי עשרות כאלה במערך הטכני, אנשים שבחיים שלהם לא החזיקו פלייר וממש לא רוצים להחזיק אחד ובסופו של דבר גם הם הופכים לבעלי אותם "תפקידי עציץ" מהסעיף הקודם. ובמקום להעביר אותם למקום ותפקיד בו יוכלו לתרום יותר הם מוחזקים באותו מקום ומגיעים לבסיס רק על מנת לשבת על התחת עד חמש ורבע וללכת הביתה.

יש אנשים שמעבירים את כל השירות שלהם בהוצאת גימלים ובתים, אני ממש לא מתחסד שחושב שזה נורא להוציא ג' פעם ב... אבל אנשים שעושים את זה כל השירות, אז כוסאמאשלכם, למה התגייסתם?!

יש אנשי קבע ונגדים במגיעים לעמדות בכירות בלי טיפת שכל בקודקודם, שהשנים בתפקים שחקו אותם לרמה שהם נהנים להתעלל בחיילים. זה ברור למה קצינים מחליפים תפקיד כל שנתיים, ולפעמים זה ממש נורא שנותנים לנגדים לפקד על חיילים. במחלקה שלי היה אדם שהמילה "שטן" נופלת מלתאר את הרוע הבסיסי שלו. כל מילה והתנהגות שלו, נשקף מעיניו עד כמה הוא שואב איזו מין הנאה חולנית מלצעוק ולהתאכזר לחיילים, להראות את הכוח שלו. ילד כאפות שקיבל מכות מכל השכונה והיום מנסה לפצות על זה בהתאכזרות לחיילים. איזה מין רפש אדם אתה? עוד תהיה תקוע באותו מקום כשההישג הגדול ביותר שלך החיים הוא סיטרואנים וכוכב, תפתח עיתון ותראה כתבות שלי שמגיעות לאלפי אנשים.

אני אישית יום אחד אמרתי לו מה אני חושב עליו ובמשך השנה האחרונה של השירות שלי פשוט לא דיברנו. ומה ששוב נורא זה שאף אחד לא חושב להעיף אותו משם על טיל.

לא סתם אומרים שבצה"ל ההגיון נשאר בש.ג. לפעמים זה כל כך ברור לך שזה כבר מפסיק לרגש אותך, שאתה מסתכל על זה בעייפות ואומר לעצמך שרק בצה"ל דברים כאלה יכולים לקרות. אנשים מתגייסים עם כך כך הרבה מוטיבציה ומאבדים אותה תוך חודשים בודדים אחרי שהם רואים איך הדברים עובדים מבפנים. צריך למנות וועדות שיטפלו בכל הרעות החולות האלו בצה"ל, וצריך לראיין את החיילים, כי רק הם יצביעו על מה שדפוק, לא המפקדים שמנהלים את מה שדפוק. בעצם, זו כבר לא הבעיה שלי, ואם חושבים על זה זו הבעיה של כולנו, דברים חייבים להשתנות, ומה נעשה לגבי כל זה... לגבי אשכנזי הפתרונים.

נפרדים מהארון הכי יפה בצה"ל

 

 

ושלא נדע עוד צה"ל!