אני עצלן, אם לא הייתי עצלן הייתי עיתונאי מפורסם ומצליח, יותר מניב עשת כהן, אני הרי זוכר את הילדון הזה מאגודת העיתונאים, ילד בן 14 עם המון אמביציה ותפקיד קטן בוואלה zone ותראו אותו היום, והכל רק בזכות עבודה קשה... הייתי עדיין בפעילים, היה לי כבר מקום קבוע שם, אולי אפילו בעמוד הראשי, כי מגיע לי, בלי להתרברב, יש שם הרבה בלוגים שלא צריכים להיות שם. לא הייתי מתעצל לכתוב...

אם לא הייתי עצלן הייתי פותח כבר את האתר הפרטי שלי, מעין זרוב.קום קטן. הייתי מקליט כבר את השיר שאני חולם להקליט... הייתי מעצמת אינטרנט, הגרסה הגברית של זרובבלה...

וזה אפילו לא בדיוק עצלות, כי בתכלס אני לא בן אדם עצלן, עוד זכורים לי הימים שפרפרתי מהצבא לעבודה ובטרמפים הביתה מ-6:30 בבוקר עד 3 לפנות בוקר. זה יותר... חוסר היכולת לעשות מה שחשוב.

מאיפה בה ה'רידמון' הזה שלי, העצלות המעצבנת, בשביל שטויות אני יכול להפוך את העולם אך בשביל משהו חשוב באמת, כלום... אני יכול לעבוד כמעט 20 שעות ברציפות, ועוד לצאת 3 ערבים לבלות בלי לישון בכלל. אבל כל זה בחוץ... בבית כלום, לא נוקף אצבע... אני צריך להזיז פרוייקטים, אני יכול להיות גדול, אם אני לא אהיה כל כך קטן...

אם אתם תוהים למה היא פה אז זה כי רציתי שתדעו מה קורה אם מגגלים "sexy lazy"

טוב, לרמה כזאת עוד לא הגעתי...

אחד הקליפים החמודים...