|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
ההזמנה
את ההתבכיינויות שלי לגבי הגיל התמקדם והשנים שעוברות אתם עוד תספיקו לשמוע כאן לא מעט...
אז בנתיים קבלו את ההזמנה הרשמית. מי שרוצה להגיע מוזמן ליצור קשר ל פייסבוק או במסרים של תפוז, אני ממש אשמח לראות אתכם, הבלוגרים, בין החוגגים.
אחד מ-8 בקבוקי המישקה האחרונים בעולם יפתח במסיבה!
חוץ מזה אתם מוזמנים להצטרף לדף החדש שלי בפייסבוק
| |
מסקנות - הפוסט הכתוב.
אומרים שכך נראים סימפטומים של התמכרות. אך אני מכחיש, אני אלוף בזה.
בחודש הארוך בחיי הסתיים לו בסימן הצלחה, והאלכוהול שב לזקום בדמי לרוב.
כבר כתבתי רבות על הקשיים שבהתנזרות בפוסט סיכום הביניים, אך עם מעבר של שבועיים נוספים אני רואה את הדברים דברים מפרספקטיבה אחרת ולעומק שונה, הקשיים השטחיים כמו השיעמום והקושי לשבת כשלידי בקבוק וודקה מתגשלים כסימפטומים של משהו אחר.
האיזשהו רגע אתה מגיע למצב בו אתה שוכח הכל, מדוע לקחת על עצמך חודש של התנזרות, שוכח את לילות העילפון והמעשים המפגרים שעשית, האנשים שכעסו עליך על דברים שכלל לא זכרת למחרת, שוכח את הקיא על הנעלייך ופטישי החמרמורת ההולמים באוזניך בבוקר שאחרי, כשאתה רק משווע שזה ייגמר. והגרוע מכל, שוכח את הפחד אותו אתה חש לנוכח אותם סימפטומי התמכרות קטנים שאתה מגלה בעצמך.
אך מה שווה התנזרות זו אם לא אפיק ממנה את המסקנות הנדרשות?
מעתה לא אכנע ל'שתייה רגשית' הנובעת מדיכאון ושברון לב, כי היא המסוכנת ביותר מבחינת הגזמה בכמויות.
היותי בן לעם הרוסיאינה מותירה לי לעשות דבר שאסור לאחרים.
את גן טרום חובה סיימתי לפני שנים רבות, ולספור, לפי מיטב הבנתי אני יודע לא רע, לפחות על 10. ואת מלאכת ספירת השוטים אקח מעתה בכובד ראש רב. ובנוסחת ה-'5 שוטים+שוט כל חצי שעה עד שאגיע לראש הנכון' אשתמש מעתה לפתירת כל תרגיל אלכוהולי.
| |
הקול הקטן
לא מספיק שאני אלכוהוליסט מכור לבילויים, אני גם מסתכל על חצי כוס הוודקה הריקה...
(במיוחד כשאני הוא זה שהשאיר אותה חצי ריקה, על מנת שיהיה מקום לקריסטל תות מוגז)
גם אם יצאתי חמישי-שישי-מוצ"ש ואז בראש השנה שני-שלישי-ורבעי (ובסופ"ש הזה כנראה גם חמישי, שישי מוצ"ש)
אני אוכל את עצמי (או שמא במקרה שלי זה שותה את עצמי) על כך שלא יצאתי ביום ראשון, ושלא תבינו לא נכון, זה לא שלא היה לי לאן לצאת, זה פשוט כי יום לפני כן יצאתי עד האוטובוס האחרון (3:00) ואז קמתי ב6:30 לצבא... ופשוט לא יכולתי לתפקד ובטח שלא לצאת בראשון. אבל תמיד קיים הקול הקטן במוחי שאומר "היית יכול לשתות שני רד-בולים או 4 כוסות קפה ותאמין לי שהיית מסודר לכל הלילה, לא היית יודע שאתה בכלל עייף. בטוח הפסדת ערב מטורף, בטח היה ממש כיף בזמן שאתה ישנת והזדקנת לך בבית".
ממש לא אכפת לו, לקול, שיצאתי 6 ערבים בשבוע (או 9 מתוך 10 בכולל)...
ככול שאני מנסה לגרשו משם, הוא צועק ביתר שאת "אתה מזדקן! אתה כבר בן 20, עוד שניה מגיעים הקמטים וכרס!"
חוגגים את הסילבסטר העברי XD
סאפ הכוסיט הנצחית שלי!
את זה לא אני צילמתי...
מעניין מה הן אמרו ברגעים אלו... נסו לדובב את הנערות...
מה זה???
(חסל סדר פנינה רוזנבלום!)
באיחור קל, שנה טובה לכל קוראי הבלוג והמבקרים הזמדמנים.
| |
דפים:
|
כינוי:
קשיש בן 18 (כבר 23)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
