היא הדליקה סיגריה
והסתכלה על העשן במתפזר
וכך הרגישה
כמו עשן הנידף מסיגריה ומתעופף בין כולם
כלו מתפזר ומתחלק
ומתמזג עם האוויר
היא הרגישה את כולה מתפרקת לרסיסים
שאי אפשר לחבר יותר
כמו פצע שלא מגליד
כמו עלה שפוררו לאלפים
היא לא ידעה מה לעשות
אבל על דבר אחד חשבה
שאם יחברו את הכל בחזרה
יהיה ליבה שלם עם אהבה
אני לא יודעת מה יש לי
אתמול הייתי סופר שמחה
ואז פתאום מכלום נשברתי
נשברתי
כל הזמן אני נשברת
אני לא יכולה ככה
מה אני לא יכולה להיות שמחה לאורך זמן?
למה כולם מסבבי שמחים
ואני צריכה להיות עצובה
למה אני פשוט לא יכולה לזרום?
אלה שאולות שאף אחד לא יכול לענות
אפילו אני לא
למה?
כי אלוהים חרא
כי הוא עשה שאלות בלי תשובות
למה שנוכל לפתור את העיניינים
אם אפשר לעשות אותם קשים יותר
אני מבולבלת אני מחליטה החלטות
ואז אני לא בטוחה שאני באמת רוצה אותם
אני לא בוטחת בעצמי יותר
אז איך אנשים יכולים עדין לבטוח בי
זה כלכך קשה
וכלכך לא פייר
אני בקושי מוצאת את עצמי
המריבות עם אמא ממשיכות
המריבות עם החברות ממשיכות
שום דבר לא יכול להיפתר כמו שצריך
כלום
פשוט הכל צריך להיות כל כך מסובך
כאילו הדבר שהכי חשוב לי בעולם זה חברים
אבל
לא כשהקרובים הולכים וממציאים דברים
וגם הקרובים האלה עדין חשובים גם בלי דיבורים
אני דיי מרגישה מרוחקת יותר
וקצת יותר לבד
טוב זהו מקווה שיש לכם חיים טובים
333333333>
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
