תמיד היתה היא אישה מוזרה.
היתה גדולה ומגודלת,עם שיער חצילים ארוך.
כולם ברחוב היו מצביעים עליה בגועל.
אך היא היתה ממשיכה,צועדת בגאווה,עם סיגריות המנטה שלה.
היא לא באמת הבינה שעשרה נתפס באסלה,
אבל עדיין המשיכה לחיות כרצונה.
היא לא באמת אהבה את ילדיה בגן,
וגם הם לא אותה,אבל עדיין המשיכה לבוא לשם כמתוך חובה.
מה שהתחיל כסיפור אהבה נגמר בסתם עוד עיסה לעוסה.
היא גם לא הבינה שכל מה שהיא עושה זה להיות עגבניה מעוכה בצידי המדרכה בשוק מלא בקלמנטינות מעוכות.
אבל עדיין המשיכה בדרכה,כי תמיד ידעה שליבה רק אל דבר אחד נימשך-הפנינה הורודה.
כל חייה היא חיפשה אותה.
בכל מקום היתה בודקת,מנסה עד שלבסוף היתה מתייאשת ולמנטה שלה חוזרת.
עד שיום אחד,במגע פתאומי,
גילתה היא את אשר חפץ בו לבה.
זה ישב לו שם לבד,
בצד האפל והקודר,
חושב על הצד העמוק של החיים.
"האומנם?" היתה המילה המדוברת ביותר אצלו.
כי סה"כ הוא היה ילד מתוק.
האומנם?
אז האמת היא לא ידעה,
וכמובן שעתידה זה רק להיפגע,
אך בכל זאת ניסתה,והכל על מנת לזכות בעוד נק'.
עד שיום אחד נגמר הוא כספה.
היא היתה צריכה לקנות עוד שזיפי יוקרה.
ואצלו היא ראתה את פנינת היוקרה...
כה נוצצת ורכה,אם יותר להגיד-גם מעט צחה...
כל אותו הזמן ניסתה להתמודד בדחף.
אך ביום מאושר זה,כאשר הוא עמד על ברכיו והכריח שהיא התגשמות כל חלומותיו,
היא שלפה את ידה,מכיסה הענקי.
הוא נראה קטן מתמיד,אולי זה היה בגלל שתמיד היה קטן ממנה,אך עכשיו שעמד על ברכיו,הוא נראה קטן אף יותר...
בכל מקרה,היא שלפה את ידה ואז תלשה את הפנינה!
הידה היא הרגישה ממש קטנה.
אך כ"כ עדינה,זה הרגישה כאילו היא כמעט ונמעכה.
היא החלה לרוץ,וכל העולם כאילו עצר מלכת.
אפילו פרחי עץ האזדרכת הפסיקו את תנודתם ברוח.
היא הרגישה כאילו כאן נגמר זמנה על הפלנטה,
והכל רק בגלל כמה גרושים,בשביל השזיפים.
(:
אל תנסו להבין.
בכל מקרה,נמאס לי מכל הקקי הזה .
שונאת את עצמי על זה שאני לא יכולה להרפות ולמצוא משהו חדש.
ופשוט בא לי לנסוע בקדילאק אדומה באיזה כביש נטוש באמצע המדבר עם NERD בפול ווליום בירה וסיגריה....
אבל בואו נחזור למציאות ונזכר למה כל זה קורה.
נסעתי לת"א,למוסד והיה אמור להיות לי את היום הכיף ביותר בזמן העלוב הזה.סושי,בירה,כסף,מסיבה הופעה ועוד כל מיני תכנונים.
אבל לאאאאאאאא קטיה,ברוכת המזל הזאת חייבת שיקרה לה משהו שיהרוס הכל,ואז נעלם לי הפלאפון.
כמה אירוני,רק איבדתי אחד,אבא קנה אחד חדש ואמר שאם גם זה ייעלם אני לא אראה יותר פלאפון בחיים.חה חה.
אז חזרתי הביתה וקיבלתי בעיטה לפנים שישאר לי סימן ממנה 4 חודשים,כלומר-בלי יציאות,מסיבות,הופעות,נסיעות ל4 חודשים.
נראלי אם זה באמת יימשך ככה,אני אתאבד.
חה חה הקורבן הבא של עירוני ה'?D:
בכל מקרה,יום חמישי גיחה,ואחרי זה כנס פסח,ואז עוד כנס פסח.סקס באוהלים!D:
בקיצור,אני שונאת את החיים שלי.רוצה שינוי>:
חחחח
שיהיה לכולם שבוע מגניב(:
(אנה אני אבעט לך בפרצוף אם את לא מגיבה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
sexy little swine