במקביל לכוח הצבאי (אותו פירטתי בחלק הראשון) האחראי על ענייני הבטחון, קיימת יחידה נוספת הפועלת במקביל לו ואחראית על ניהול העניינים האזרחיים בשטחים. לאחר מלחמת ששת-הימים ועד שנת 1981, המח"טים של החטמ"רים היו אחראים על שני אספקטים בנפה עליה שלטו: הבטחוני והאזרחי. המח"טים היו גם מפקדי הצבא הישראלי בנפה, אך גם המושלים שלה. מצד אחד, המח"ט היה צריך להלחם באיומים הבטחוניים, ומצד שני, לדאוג לאוכלוסיה הפלסטינית האזרחית שתחתיו שלטונו ע"י סלילת כבישים, חיבור לרשת החשמל והמים, הקמת בתי-ספר וכו'. בעקבת הסכמי השלום עם מצרים, הוחלט על הפרדת שני התפקידים. המח"ט נותר רק המפקד הצבאי, בעוד שתפקיד המושל נלקח ממנו והועבר לסמכות צבאית אחרת - יחידת הממשל. מטרת היחידה שהוקמה אז הייתה לטפל בעניינים האזרחיים בלבד של האוכלוסיה הפלסטינית הכבושה. בכל נפה מונו מושלים והוקמו משרדי ממשל נפתיים שנועדו לתת שירות לתושבי אותה נפה בלבד. במהלך שנות התשעים, בעקבות הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית, הוקמו מנגנונים פלסטינים מקבילים, ועל-כן שונה שמה של היחידה ל"יחידת התיאום והקישור".

מתאם פעולות הממשלה בשטחים

המפקד העליון של יחידת התיאום והקישור (הנקראת גם "מערך תיאום פעולות הממשלה בשטחים" או בקיצור מתפ"ש) הוא קצין בדרגת אלוף הנקרא "מתאם פעולות הממשלה בשטחים", או בקיצור "המתאם". למרות שהוא חלק מפורום מטכ"ל (ההנהגה העליונה של הצבא בה יושבים כל האלופים), הוא מקבל הנחיות ישירות ממשרד הבטחון ולא מהרמטכ"ל עצמו (שאינו עוסק כלל וכלל בהשלכות האזרחיות והלא-מלחמתיות של הצבא). המקביל הפלסטיני שלו הוא שר לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית.

המנהל האזרחי

תחת-פיקודו של המתאם נמצאות שתי יחידות: "המנהל האזרחי של איזור יהודה ושומרון (איו"ש, נקרא גם בקיצור "המנהל האזרחי")" ו-"מת"ק איזור חבל עזה" (אזח"ע, בעבר נקרא "המנהל האזרחי של אזור חבל עזה"). כל יחידה פועלת במקביל לפיקוד המרחבי אשר היא נמצאת בתחומו - המנהל האזרחי במקביל לפיקוד מרכז ומת"ק אזח"ע במקביל לפיקוד דרום. בראש המנהל האזרחי עומד קצין בדרגת תת-אלוף הנקרא "רמ"א" (ראש המנהל האזרחי). המנהל האזרחי אחראי על כל העניינים האזרחיים בגדה המערבית והוא פועל ברמה התכנונית והארגונית. במקביל למנהל האזרחי, פועל מנגנון התיאום האזרחי הפלסטיני, הכפוף למשרד לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית.

מנהלות התיאום והקישור

תחת-פיקודו של המנהל האזרחי פרוסות בנפות השונות "מנהלות התיאום והקישור" (או בקיצור "מת"ק). המת"קים עובדים בשיתוף עם החטמ"רים של אותן נפות. בראש כל מת"ק עומד קצין בדרגת סא"ל (סגן-אלוף) הנקרא רמת"ק (ראש מנהלת תיאום וקישור). בכל מת"ק משרתים מספר קצינים ומספר חיילים הנקראים "מש"קי תיאום וקישור". המת"קים אחראים על יישום החלטות משרד הבטחון (שעוברות דרך המתאם ורמ"א) בשטח. כל מת"ק עובד במספר מישורים.

1. קבלת קהל - לכל מת"ק יש משרד קבלת קהל הנקרא בעגה הצבאית "חלון" ע"ש החלונות הממוגנים המפרידים בין החיילים לפלסטינים. אל ה"חלון" יכולים להגיע כל התושבים הפלסטינים של אותה נפה ע"מ להנפיק היתרים ורשיונות שונים (עליהם אפרט בהמשך). כמות הקהל הפוקדת מדי יום את ה"חלון" משתנה כמובן בהתאם למגבלות הבטחוניות המוטלות עליה וכתוצאה מכך מאלצות אותם להצטייד בהיתרים ואישורים רבים יותר.
2. מחסומים - בשנים האחרונות החלה מגמה של פיקוח המת"קים גם על הנעשה במחסומים, לרוב ע"י הצבת נציג מטעמם במחסום עצמו. מטרה הפיקוח היא להבטיח כי ההנחיות לגבי מעבר האוכלוסיה במחסום מיושמות ע"י חיילי הגדוד המאיישים אותו. זאת מאחר והנחיות אלו לעיתים רבות מסובכות ודורשות ידע ונסיון. חיילי הגדוד, שתפקידם המרכזי הוא לבצע את הבידוק הבטחוני של הפלסטינים העוברים במחסום, אינם תמיד בקיאים או מעודכנים דיים בהנחיות וכתוצאה מכך הן לא מיושמת במלואן. נציג מת"ק במחסום נועד להבטיח שחיילי הגדוד יוכלו להתרכז בעיקר במילוי תפקידם, אך שהאוכלוסיה האזרחית לא תפגע מכך שלא לצורך.
3. תשתיות - בכל מת"ק ישנו קצין האחראי על נושא התשתיות בנפה כמו: סלילת כבישים, חשמל ומים, פיקוח על בנייה בלתי-חוקית (הן של פלסטינים והן של מתנחלים) וכיו"ב.
4. בנוסף קיימים למת"ק עוד מספר תפקידים שאני נמנע מלפרט מסיבות ברורות.

המת"קים הקיימים נכון להיום הם:

1. מת"ק ג'נין - פועל במקביל לחטמ"ר מנשה ואחראי על נפת ג'נין.
2. מת"ק טול-כרם (טו"כ) - פועל במקביל לחטמ"ר אפריים ואחראי על נפת טו"כ.
3. מת"ק קלקיליה - פועל גם הוא במקביל לחטמ"ר אפריים ואחראי על נפת קלקיליה.
4. מת"ק שכם - פועל במקביל לחטמ"ר שומרון ואחראי על נפת שכם.
5. מת"ק רמאללה - פועל במקביל לחטמ"ר בנימין ולחטמ"ר מכבים ואחראי על נפת רמאללה.
6. מת"ק עוטף ירושלים - פועל במקביל לחטמ"רים בנימין, מכבים ועציון ואחראי על כל היישובים הפלסטינים המקיפים את ירושלים מצפון ומדרום. תחת המת"ק פועלות שתי נציגיות נפרדות - אחת מיועדת ליישובים שמצפון לירושלים והשנייה מיועדת ליישובים שמדרום לה.
7. מת"ק בית-לחם - פועל במקביל לחטמ"ר עציון ואחראי על נפת בית-לחם.
8. מת"ק חברון - פועל במקביל לחטמ"ר יהודה ואחראי על נפת חברון.
9. מת"ק יריחו - פועל במקביל לחטמ"ר אריה ואחראי על נפת יריחו.

לפי הערכות שנפוצו כשעוד שירתי ביחידה, המת"ק ששירת את כמות התושבים הרבה ביותר בממוצע היה מת"ק חברון (למיטב זכרוני, כ-600 תושבים ביום בממוצע). הבאים בתור היו מת"ק רמאללה (בו אני שירתי) ומת"ק שכם (כ-400 תושבים ביום בממוצע). חשוב להזכיר שאמנם המת"קים לרוב צמודים לעיר המחוז הפלסטינית או לדרך ראשית, הם שירתו את כל תושבי הנפה, גם את אלו שגרו בכפרים המרוחקים ביותר. בהתחשב בכבישים המשובשים והעקלקלים, שפעמים רבות הובילו למחסומי הצבא הזמניים או הקבועים, היו (וישנם) תושבים פלסטינים שנאלצו לנסוע במשך מספר שעות ע"מ להגיע למת"ק.

במקביל למת"קים, פועלים ברשות הפלסטינית תחת מנגון התיאום האזרחי הפלסטיני (המקביל למנהל האזרחי), משרדי קישור אזרחי פלסטינים. בעבר, קציני התיאום והקישור הישראלים היו נפגשים במת"קים בתדירות קבועה (בדרך כלל פגישה אחת ביום) עם מקביליהם הפלסטינים. בדרך זו, יכלו תושבים פלסטינים להגיש את הבקשות להיתרים למשרדי הקישור הפלסטינים ולא היו צריכים להגיע למת"ק. במהלך הפגישות, הקצינים הישראלים היו עוברים על הבקשות ומאשרים או מסרבים אותן. בסוף כל פגישה, המקבילים הפלסטיניים היו עוזבים את המת"ק כשבידיהם כל ההיתרים המונפקים או הבקשות המסורבות. פלסטיני שהגיש בקשה דרך משרדי הקישור היה בדר"כ מקבל את ההיתר או את הבקשה המסורבת ביום שלמחרת. במשך תקופה ארוכה של כמעט שנתיים, השירות הזה היה פוטר פלסטינים רבים מלהגיע בעצמם למת"ק (שהוא בסיס צבאי לכל דבר) ולהמתין לעיתים שעות בתור, ובכך למעשה מקטין את כמות התושבים שהיו מגיעים בכל יום (עד לעשרות בודדות בתקופות מסויימות). לעומת זאת, אני אישית הייתי שומע מפלסטינים שמשרדי הקישור הפלסטינים היו נגועים בשחיתות ולעיתים היה צריך בשוחד או ב-"פרוטקציות" ע"מ להגיש בקשה להיתר.

עם עליית ממשלת החמאס, במסגרת החרם הכללי שהוטל עליהם על-ידי ממשלת ישראל, הופסקו כמעט לחלוטין כל הקשרים עם מנגוני הרשות הפלסטינית, וביניהם מנגון התיאום האזרחי הפלסטיני על כל משרדיו. כתוצאה מכך, פלסטינים רבים נאלצו לשוב ולהגיע למת"ק ע"מ להגיש בקשות לצרכים שונים. למיטב ידיעתי, עד היום המצב לא השתנה והחרם על הקישור הפלסטיני נמשך.

בחלק הבא - אישורים, היתרים ורשיונות