
בזמן האחרון אין לי זמן לשבת ולכתוב בבלוג אך מידי פעם אני נכנסת לחברי היקרים ומגיבה .
היום פשוט הידיים ממש בוכות ורוצות לכתוב כמה מילים עזבתי את כול עיסוקי השונים ואני יושבת מול המקלדת .
אני עובדת גם בבקר וגם בצהרים ובערב אני לומדת כך שזמן רב אין לי שלא לומר על עבודות הבית שאני ממש לא מצליחה להתגבר על המטלות עם כול השוטפים שלי זה כמו ללכת בחול צעד קדימה שניים אחורה כאילו הכול מתגבר ואני לא מצליחה במשימותיי והעניין שכול תחום שבו אני עושקת מעניין באותו מידה ( חוץ מעבודות הבית ) מה שאני רוצה לומר שבימי ילדותי וצעירותי לא הצלחתי בכלום והיום בגילי המופלג יש לי עדנה ומכול מקום יש פניה שהגיעה להושיע שזה מאוד מחניף אך לומר על האמת גם מאוד מעניין ויש לי רצון רב לתת מעצמי וסיפוק על האפשרות לעזור בידע שלי וניסיון החיים .
ידידי היקרים כשימי יהיו פחות עמוסים הגיב יותר בפוסטים והכתוב יותר בבלוג וביתיים שבת שלום ושהיו ימיך טובים
לעלות חיוך על השפתיים 