לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כבד את עצמך ואת הזולת


מים גמישים ,רכים ,מלטפים ומרככים אבן ....

Avatarכינוי:  maylo

בת: 77

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2009

סילבסטר וחנוכה ביחד


 

 

ברוח החג

השעה הייתה שעת חצות כול חברי יצאו לחגוג , ואני שכבתי במיטה מכוסה בפוך ודמעות זולגות מעיני כמו גשם שלא חושב להפסיק עם רחמים עצמים "רק אני בבית וכול חברי שמחים ורוקדים איזה הורים רעים יש לי הם שונאים אותי "וכך נרדמתי למחרת קמתי עם הרגשה של מועקה בלב ולא דיברתי עם איש . בחוץ ירד גשם, בחדר אבי ישב ליד התנור וקרא עיתון אימא טיגנה לחם מטוגן אחותי עדין ישנה ואחי שחיק עם המכוניות שלו " בוקר טוב " אמר אבי ואני לא השבתי " את רוצה לחם מטוגן" שאלה אימי לא התרסתי ויצאתי למקלחת צינתי פעם שהשירותים היו משוטפים לכמה שכנים " זה המזל המחורבן שלי כבר היה תור לאורך המסדרון של כמה שכנים,זיפת בריבוע אמרתי לעצמי בלב אני והמזל שלי . בסופו של דבר שפשפתי שינים וחזרתי לחדר הורי ואחי ישבו סביב השולחן אוכלים וצוחקים הסתכלתי על בני שפחתי והרגשתי לא שייכת . מקום המפלט שלי בשעת מצוקה היו השירותים ( בית השימוש ) יכולתי לשבת שם הרבה זמן לפחות עד אשר מישהו היה זקוק להיכנס שם הייתי הוזה בהקיץ ומפליגה בחלומותיי למקומות אחרים אני חושבת שבאותה תקופה זה היה שומר על שפיותי . והנה יושבת אני שם ושומעת מאחורי החלון לחישות " אני חושב שהם חבויים כאן  " " עין פה כלום ""אולי מתחת לעץ השני" לא גם פה לא " כך חיפשו והתקוטטו שני האנשים שאת פניהם לא ראיתי אך את הלחישות שמעתי גם שמעתי בסופו של דבר הם הלכו וגם הגשם פסק , יצאתי מהשירותים לחצר האחורית ליראות מה חיפשו שם , עברתי מעץ לעץ ( מאחורי הבית היה חורש של עצי אורן וברוש ) ובסופו של דבר מצאתי מתחת להבן גדולה שקית מבד רטובה ובפנים תכשיטים של זהב ויהלומים הרגשתי פחד גדול אולי הגנבים יחזרו ויראו אותי מחזיקה בשלל זרקתי את הכול ורצתי הביתה נכנסתי סתורת שער נושפת ונושמת בכבדות" מה קרה" שאלה אחותי שהתעוררה " מה איכפת לך " השבתי ונכנסתי למטבח " את רוצה לחם מטוגן , נשאר אחרון " " לא !"  " היי מה קורה , את יכולה להיות יותר רגוע " ומיד שמה לב שאני נרגשת " היי ברמדונה  את רוצה לספר לי מה עובר אליך התחלתי לרעוד ולבכות ולספר את כול מה ששמעתי וראיתי .

בסופו של דבר אבי ואני לקחנו את השקית למשטרה ושם נתנו וסיפרתי שוב את הכול ושאני מאוד מפחדת מהגנבים . את הגנבים לא מצאו אך התכשיטים אוחזרו לסבתא אחת שזה היה רכושה היקר מתברר שהם היו שיכים להוריה שנספו בשואה והיא מצאה את התכשיטים בבטנת המעיל . היא נתנה לי שרשרת עם תליון ואמרה זה בשבילך תודה  , ואני שתקתי עד היום יש לי את השרשרת במגרה ואת חג המולד הזה אני לא הכך לעולם בעצם את חג החנוכה הזה ואני בת 16- שנים.

                                          שנה טובה למי שחוגג  



נכתב על ידי maylo , 1/1/2009 03:42  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-4/1/2009 15:18



17,070
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmaylo אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על maylo ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)