כבד את עצמך ואת הזולת

השעה אחת בלילה בחוץ הרוח משתוללת זה נשמעה כאילו העולם מתפרק .אישי היקר כבר ישן רק כלבי יושב לרגלי מוכנס בתוך עצמו, רק תזוזה שלי מפריעה לשלוותו מרים את ראשו מסתכל וחוזר להתכרבל.

החורף הזה ממש קיץ וזה חבל מאוד ,כבר בחודש נובמבר ציפיתי לגשם בכול רמ"ח איברי הרגשתי שאני צריך חורף קר וגשום והוא לא בא . אך אני על הרוח רציתי לכתוב יש בא ברוח המשתוללת בחוץ משהוא מפחיד היא שורקת ומרעישה כאילו העולם מתפרק וזה פותח אצלי זיכרונות לא נעימים במיוחד. זה היה בשנה שעברנו מהמושבה לקיבוץ קדמה ( כן היה קיבוץ כזה פעם היום זה מוסד לילדים עם קשיים )לילה ראשון בלי אמא ישנו בבית הילדים זה היה לילה חורפי עם רוחות סוערות התעוררתי מהרעש התיישבתי על המיטה וחושבת איכן אני נמצאת, בלבול כזה הרבה מיטות נשימות של הילדים  קמתי בשקט לשירותים ופחד אחז אותי כי הדלתות חרקו ונטרקו (אילו דלתות שלא ממש אפשר לסגור לשם בטיחות) ופתאום שמעתי כול בכי דק ושקט מאחד החדרים ניגשתי וראיתי ילדה קטנה מכורבלת כמו שבלול ומיללת בכול דק ," למה את בוכה? "  שאלתי את הילדה שאת שמה לא ידעתי , " את מפחדת מהרוח? " שאלתי " אך הילדה נכנסה לקונכייה והמשיך ליבב נכנסתי למיטתה חיבקתי אותה ושרתי לה שיר שסבתא שרה לי שיר ערש ברומנית  שאת פירושו מעולם לא ידעתי אך משהו במנגינה היה מרגיעה (זה הרגיע אותי כשסבתא שרה לי ) וכך נרדמנו שנינו אחת בזרועות השנייה .בבקר המטפלת באה להאיר  את כל הילדים , " בקר טוב לקום " נשמע קול במסדרון , פקחתי את עניי ומולי אומדת אישה גדולה בפנים כועסים " אצלנו במשק ישן כול ילד במיטתו ! אני לא מרשה לעבור ממיטה למיטה . " מה אומר לכם ידידי חשבו ילדה קטנה לילה ראשון בלי ההורים לא יודעת בדיוק מה קורה מסביבי  בקושי מבינה את המצב ופנים זועפים מולי תפסתי את רגלי וברכתי לא ידעתי לאן כי גם את הדרך לחדר של הורי לא הכרתי , רצתי ורצתי ובסוף הגעתי למתבן שם בין ערמות הקש ישבתי ובכיתי . אני לא יודעת כמה זמן לקח להם לחפש אותי הסוף הוא שהורי וכמה חברים הגיעו לרפת ואז שמעתי את אבי קורא בשמי ."אבא אני פה !"  צעקתי נו, נו אתם כבר מבינים איך עברה עלי השנה עם המטפלת שלי . רק הציין שבסוף השנה חזרנו למושבה .והילדה הקטנה הייתה החברתי הטובה במשך כול השנה . היא שמחה שלא סיפרתי שהיא פוחדת מהרוח גם מברק ומרעם גם מהחושך . לילה טוב