
לצערי גרה אני בשכונה מוזנחת בבניין שלנו אין וועד בית ,אין חשמל במדרגות כי השכנים לא רוצים לשלם ואף אין מנקה לחדר המדרגות.
את הבית קנינו לפני יותר מ-20 שנים אז הרחוב היה נקי, בכול חצר היו דשים ופרחים. בערבי קיץ נהגנו לשבת לשתות קפה ולצחוק עד שעות הלילה. אך היום הכול עזובה אחת גדולה ,אמרו לנו כבר לפני שנים למכור את הבית ולעבור למקום אחר אך לא היה באפשרותינו לקחת משכנתה נוספת וכך קרה שנשארנו ברחוב . אך לא תארנו לעצמינו שנגיע לכזו עזובה. שלא תיטעו ביתנו חם ונעים אני מאוד אוהבת את הבית . הוא לא מבריק ומסודר יש בו בלגן של בית אשר חיים בו בני אדם למשל פינת האוכל תמיד בכוננות אכילה בגלל שכול אחד מבני הבית מגיע בשעה שונה לכור מחצבתנו השולחן מצפה עם לחם מים וכול מיני כלים בקיצור שולחן אומר אני מצפה לסועד הבא . אך חלומי הוא יום אחד לקום וללכת למקום נעים יותר. ופה נכנס מקור הפנטזיה שלי בכול לילה בהיכנסי לישון חולמת אני על בית חלומות שלי וכול לילה הבית הוא אחר ושונה פעם אני גרה בבנין רב קומות יוקרתי עם נוף לים, ופעם בית צנוע בתוך יער שבו ציפורים מעירים אותי משנתי אפילו אוהל במדבר עם השקט המדברי שבו אני יושבת ומחללת למשפחתי . וכך מבלי משים אני נרדמת ללילה נעים עד היקיצה ובבוקר עם שחר יש לי כמה רגעים של שלווה כוס קפה במרפסת מציצות הציפורים ורק אני והטבע יושבים בנחת .עד אשר מתעוררים השכנים ושוב אני גרה בשכונה העלובה שלי לצערי חוזרת למציאות .
