כבד את עצמך ואת הזולת

בעקבות הפוסט של אימא של אורי הבוקר שלי

הנה הבוקר שלי

השעה חמש זה הזמן שבו אני פוקחת את עניי, עם צריך ועם לא זה השעון הביולוגי שאומר לי היי יקירה השמש עולה ,  עם עניים חצי פתוחות אני הולכת ומכינה לי קפה שחור ללא סוכר שכול מי שתועם אותו אומר, "יק זה מר" !כך אני אוהבת את הקפה שלי שכשלוגמים עובר צמרמורת בגוף מי כף רגל ועד הראש . ויוצאת על המרפסת ,אני גרה ברחוב מאוד מוזנח כבר כתבתי פעם באחד הפוסטים שלי אך מצידו השני של המרפסת זה גן עדן . יש בוסתן של עצים הדרים של לימון אשכוליות ותפוזים וריח הפריחה בבוקר משכר את החושים , יש עצי פקאן , שסק ועץ רימונים שאני אוהבת במיוחד בכול מצב בפריחה בניצני הפרי וכשהוא בשל עם פירות אדומים כתומים זה כול כך יפה .  

  אני מתיישבת על הכורסא  שלי ( כן יש כזה מוסג בבית כורסה של אמא ) וצופה לשחר שיעלה רואה את קרני השמש מזדחלים ועולים ממזרח , ברקע ציוץ הציפורים כמו קונצרט של תוכים שהתאזרחו בארצנו שאת שמם המדויק אני לא מקירה שלא לדבר על הדרורים ויונות הבר כשהתור הומה את שירת אהבתו ,יש גם את העורבים ובין לבין תלוי בזמן והעונה באים יונק הדבש לשתות צוף או הבולבולים ואף הנקר פוצח בטוק טוקו על העץ לאכול שירת נמלים או כול חרק אחר . אני מתיישבת ולוגמת את הקפה ומתענגת על הבוקר שלי וזה לפני שבני ביתי קמים משנתם ראשית אני שומעת את אישי היקר נכנס למקלחת ויודעת שצריך להכניס למטבח להכין את ארוחת הבוקר ( אני מבקשת לא לצחוק ) שזה סלט ביצה ומוצרי חלב והשעה היא כבר שיש וחצי אנו יושבים לאכול זה השעה שלנו, בשער היום עין לנו זמן לשבת ולאכול ביחד בשעה שבע אני נכנסת להתקלח ובשבע ושלושים נכנסת לחדר של ביתי לנשיקת בוקר ( היא ממשיכה לישון כי הנערה י'ב ונגמרו הלימודים ) ובדרך לדלת נשיקה לזקן שלי להתראות ,אני כבר הפגוש אותו בפעם הבאה ב-9:00 בערב יום טוב ואני לדרכי, ידידי זה הבוקר שלי.