כבד את עצמך ואת הזולת

זה נוראה שפיתום באמצע היום הגוף קורס ואין שליטה כמו שק תפוחי- אדמה ולא מצלחים לומר אפילו א' נעלמים לבור חשוך תוך שנייה לפעמים כאילו שומעים קולות ממעמקי האדמה ונדמה שמוצאים מילה מהפה אך דממה ,כשחושבים על זה יותר מאוחר אולי הדיף כך כי לא מרגישים את כול הכאבים שחשים .אך בסך הכול זה מפחיד ! כשפקחתי את עניי  אין לי מוסג כמה עמלו על חיי ואיך בני ביתי יצאו מדעתם, עם חיבור לכול מיני מכשירים מנסה להניעה את היד ואומרים לי ש,ש,ש, לא לזוז לא לנוע ואני כול כך רוצה לקום, כמו גוליבר מחוברת לאדמה עם מסמרים היום אני יודעת שזה היה בסך הכול שבועיים שייראו כמו נצח.

אני מחלימה מיום ליום עובדה שהיום אני יושבת מול המחשב ומצליחה לכתוב

חג אורים שמח