כבד את עצמך ואת הזולת

פרדוקס

יושבת אני בחדר לבד, אישי היקר נתן לי מחשב נייד וזה הקשר שלי עם המשפחה הנרחבת. מותר להיכנס אלי רק אדם אחד כול פעם אך אני רוצה להיות לבד, לבד! אין לי כוח לאנשים ולא סבלנות.

 זו התקופה הטובה שלי ואני מרגישה טוב .

הפרדוקס הוא שבתקופה הזו בין יום השואה לבין יום הזיכרון שבע ימים הקשים שבכול שנה העצב שוכן בליבי . מה שאני רוצה לומר וזה מתבלבל לי הוא שאני שמחה ומאושרת מהתקדמות בריאותי וכואבת את הימים הקשים האלו ועם יקירי סליחה