כן ההחלטה לא הייתה קלה ,חשבתי רבות התייעצתי עם כל מיני גורמים . ראשית הלכתי ליראות צהרון של בית- הספר אשר בו עובדת חברה התרשמתי מכל תהליך ,איך מגעים ילדים מהכיתה שלהם לצהרון איך מתארגנים בחדר שהוקצה להם ,כיצד הם אוכלים את ארוחת הצהרים,והתארגנות להכנת השיעורים. דבר שני שעשיתי הלכתי לדבר עם מנהלת בית- הספר שמעתי ממנה מה היא מוכנה לתת לצהרון ,כמו גישה לחדר מורים שבו יש מקרר ,חשוב לי מאוד שהשער יהיה נעול .ואוד דברים שהמקום ינוהל היטב מבחינת בטיחות ונוחות לילדים ולצוות המדריכות . ולבסוף ישבתי עם בן זוגי ערכנו טבלה בעד ונגד . וכאן הגיעה רגע ההחלטה שהיא בסוף לקחת את התפקיד.
יש בתפקיד הזה הרבה התגר, להקים מקום חדש. הסכמתי עם האחרית של גיל הרך במת"נס על חופש פעולה וגיבוי מלאה לגבי המדריכים וקיבלתי את ברכתו של מנהל המת"נס ויצאתי לדרך חדשה כולי נרגשת ושמחה .
החלק העצוב, היה בגן אשר בו אני עובדת עכשיו. קשה להיפרד מצוות נחמד מתחשב ורגיש, הגננת אישה משכמה ומעלה סבלנית ולמדתי ממנה הרבה ,
הסייעת בגן אישה טובה חמה עבדנו בשיתוף פעולה
המקום היה והינו ממש בית
תודה לכל מי שהגיב לי בפוסט הקודם זה עזר ונתן מוטיבציה לבחון את כל ההיבטים ושוב תודה .