כבד את עצמך ואת הזולת

זה היה ביום יפה השמש זרחה, זה ניראה יום אופטימי טילנו שלושה חברות ,ופטפטנו שיחות חולין על האיש שלצידנו, על הילדים .הבת של ריקה מתחתנת בקרוב, דיברנו על שמלות, נעלים,  ואולמות של שמחה. ולפתע  אילנית מעדה  נתקלה באבן קטנה והנה אילנית על המדרכה . את יכולה לקום שאלתי היא הנהנה בראשה עם קצת עזרה אני חושבת שאני מסוגלת לעמוד על רגלי.פחדתי שאילנית שברה את רגלה וביקשתי תנסי להזיז את הרגל הייתה לה הצלחה, כן זה כואב אך זה אפשרי ,ריקה רצה להביא את המכונית ביחד הושבנו את אילנית ונסענו לבית החולים שם לצערנו התברר שלאילנית היקרה יש שבר בעצם הפטיש .

       מה אומר ומה הספר אילנית זו חברתנו שחולה ב-als  והסיפור לא פשוט ומכאן שכול יום אחרי העבודה  הלכתי לביתה  של אילנית  לעזור מעט אך בעיקר לחברה מפני שכול היום ישבה לבדה בלי יכולת לזוז .

  ובבקרים החלפתי אותה בעבודה כך שמהשעה 8-30 – 12-30 עבדתי עם גיל הזהב ומ- 13-30 – 17-00 בצהרון ובערב ישבתי בביתה של אילנית כשעה או שעתיים במשך 3 שבועות .  מכאן אתם מבינים מדוע נעלמתי מישרא 

           דיברנו הרבה סיפרנו והידידות התחזקה מסתם חברות של הה ודה לדברים משמעותיים יותר אך זה כבר לפוסט חדש

               הרבה בריאות לכולם ושימרו על עצמכם  אוהבת