כואב לי הראש לחשה הילה אני רוצה לישון כואב המון, בואי בואי חביבה התקרבי אני רוצה לבדוק עם יש לך חום , הילה התקרבה נגעתי במצחה לפי מגע יד לא חשבתי שיש לה חום ( אסור לנו למבדוק חום ולא לתת תרופות בצהרון ) אך עניי הבריקו ולא ידעתי עם זה בגלל הדמעות ובגלל חום,(כשיש חום העניים מבריקות ) נתתי לה חיבוק וצינתי שאני מתקשרת לאמה . אני לא יכולה לצאת מהעבודה רק בעוד שעה ושעה עד שהגיע אמרה אימה של הילה . לא נשאר לי הרבה מה לעשות הכנתי לילדה תה וסידרתי לה מקום לשכב .הצהרון המשיך לתפקד כרגיל ומידי פעם ניגשתי להילה ליראות מה שלומה באחת הפעמים המדריכה השנייה יצאה יחד עם כול הקבוצה ואני נשארתי עם הילה לבד . הילונת עבר הכאב? לא, את יודעת יש לי ידיים שהם לפעמים מרפאות כאבים בואי אני הגע לך במצח. כך ישבה הילה על בירכי ואני לוחצת רכות על המצח . את יודעת אימה ואבא רבים כול הזמן אמרה הילה , וזה עצוב לך ? כן אני לא אוהבת שהם רבים , את יודעת שגם הגדולים כמו הקטנים יש חילוקי דעות והם מתווכחים , אבא צעק הרבה . חיבקתי את הקטנה ושתקתי דקה . את מפחדת ? לא. קצת , מימה את מפחדת ? אני לא יודעת , את יודעת מה בואי תציירי לאימא ואבא ציור, טוב ? לא רוצה , חיבקתי את הקטנה וחשבתי בליבי איך אני יכולה לעזור לה? והבנתי שאני יכולה רק להקשיב לחבק ולתת חיזוקים אך מה שקורה בבית הרבה אין באפשרותי לעשות אך צינתי לפנות ליועצת של בית הספר .זה אחת מהסיפורים שבסוף יום באים לביתי ויושבים בליבי ימים אחדים .
