כבד את עצמך ואת הזולת

קראו לו יצחק עולה חדש מרומניה פה בארצנו ניפגש עם נערה נחמדה שחזרה מהשואה, גם עליו עברו בזמן המלחמה תקופה לא קלה, ישבו שניהם על שפת הים בחיפה דיברו על הה ודה אמר לה העלם את רואה את הירח הוא עדי שאני אותך אוהב צחקה יהודית ואמרה הירח הפך פך וברחה, למחרת ניגש יצחק לאחותה של יהודית וביקש את ידה .הם גרו בקיבוץ לאחר סידורים נישאו השניים והקימו אהל משפחה .צחוק ואושר יצא מהאוהל של הזוג .

      אני בהריון אמרה יהודית לאחותה והאושר זורח בפניה נשקה שרה את אחותה ואמרה את מקימה בית בישראל את מגשימה את החלום שכול כך רצינו. ולא  היה גבול לשמחתם, גם שרה הקימה בית לאחר שהכירה את אברהם.לעולים מרומניה הייתה בעיית  שפה לעגו להם הצברים מהקיבוץ אך בנית בית היה חזק מכול דבר ,למדו העולים מרומניה לעשות לעצמם הווי חברתי משלהם .

     יום אחד בחדר האוכל הכריז מזכיר הקיבוץ שצריך מתנדבים לשמור על המשק כול הבחורים הרומנים התנדבו , לימדו אותם  מטווח יומיים. יצחק היה  

קלע טוב אותו הציבו במצפה הצפוני המצפה הקשה מכולם  יום ולילה שמר יצחק על הגבול, הפסקות רק לאוכל ושירותים היה לו כול חמש שעות וביום קיבל יצחק לשנה כמה שעות לאגור כוח. הערבים התקיפו אותם כול הזמן, אמרה יהודית אולי משהו יחליף אותך? אין! אין יהודית מספיק חברים במשק וזה ארצנו אני חייב וצריך על הקיבוץ לשמור וגם אליך והתינוק שבדרך,יהיה ביטחון רק כאשר ננצח במלחמה הזו, זו מלחמה על חיינו זו מלחמה על הבית  זו העצמאות שלנו סוף סוף אני מחזיק נשק  בכתה יהודית אך ידעה שיש צדק בדבריו  ,חזר יצחק למצפה והשקיף במשקפת על האופק אור השמש נצנץ במשקפת וצלף ערבי ירה רק ירייה  אחת ויצחק נפל .

          שליחים הגיעו לאהל של שרה ואברהם וביחד פנו לאוהל של יהודית ויצחק לא היה צריך לומר לה מילה יהודית הורידה את ראשה ודמעה לא נשרה מעיינה לא בכתה לא

דיברה שתקה כול הזמן אפילו שהורידו אותו לקבר לא ציצה .בקשה יהודית לציין על הקבר שכול משפחתו נהרגו בשואה .

      כך יום רודף יום ויהודית הולכת הלוך ושוב למכבסה ולמשכנה שם בילתה את זמנה  , רק איש אחד היה לה למשענת חיים חברו הטוב של יצחק   ישב לידה ושתק איתה כאשר הגיעה לחודש התשיעי  ישן חיים באוהל מיטה לידה אני אוהב אותך יהודית אני רוצה להתחתן בכדי שהתינוק ואת לא תהיו לבד פה באוהל בתקופה כול כך מסוכנת, בעיניים עצובות הבינה שביטחונה האישי שלה ושל התינוק בידיו וליבו של חיים .

חיים צודק אמרה לעצמה ונתנה את הסכמתה הם נישאו וכעבור שבוע נולד יצחק ילד נחמד עיניים לו עיניי אביו וצחוקו של יצחק הקטן החזיר ליהודית את החיוך והאושר  לביתה כן לאחר שנולד יצחק קיבלו חיים ויהודית צריף, צריף משפחה .כול שנה עולים אנו לקבר של יצחק ביום הזיכרון כבר שישים שנה ליצחק הקטן יש נכדים אנו יושבים ומספרים על יצחק האיש שרצה בית חם בישראל וצלף אחד קטע את חלומו .