כבד את עצמך ואת הזולת

ישבתי בצימר הסתכלתי סביב היה כול כך שקט רק אני וציוץ הציפורים, שכבתי כך אין למוסג כמה זמן אני רק יודעת שבסוף נרדמתי , לקחתי איתי נייד אך סגרתי אותו בכדי שישמש לי רק במידת הצורך שלי.והוא שימש לי לשעון כך ידעתי שלקראת הצהרים התעוררתי ,

כאשר התעוררתי  דבר ראשון בלסתי  וזללתי חמוץ, מתוק, שתיתי  יש דבר שאתם לא יודעים אלי והו שאני עצבנית דבר ראשון ניגשת למקרר שותה ואוכלת כמו פיטום אווזים  שותה שהאוכל יכנס ואוכלת בכדי לשתות זו בעיה שיש לי מילדות שזה שיך לסיפור אחר .

וישבתי לצייר שרבטתי את כול הכעסים וכול החור השחור שבלב הרגשתי שזה לא נותן לי כלום מרוב בלבול נכנסתי להתקלח ולנסות לצעוק ולא יצאה בת קול  מרוב שרציתי להקי מימני את כול ההרגשה המחורבנת סלחו לי על הביטוי  אכבס שבלב נשאר בעינו לקחתי ניר וכתבתי למה אני מרגישה כך ומצאתי מיליון סיבות, הרגשתי שמתגבר עלי כמו עכביש טווה חוטים ועוטף אותי מכול מיני צדדים אני מנסה להוריד וזה נדבק יותר ויותר ואין מוצא, ניסיתי הפוך לכתוב דברים טובים שקוראים לי ופתאום לא מצאתי כלום הבנתי שאני לא בדרך הנכונה , החלטתי שמרוב שאני רוצה להתפטר מההרגשה הלא טובה אני פשוט עושה הפוך  ונכנסת לזה יותר ויותר ואז הפסקתי את כול מה שתכננתי הדלקתי מוזיקה שאני אוהבת לקחתי ספר וקראתי ונתתי לעצמי לנוח ולהירגע  לשקט והשלווה לעשות את שלהם .

בסופו של דבר הרעיון ללכת לצימר היה טוב הך לא מספיק אני צריכה עזרא מקצועית מישהו שיכבן אותי ויסביר לי למה אישה שאופטימית בדרך כלל נפל עליה מפך נפש שכזה .

כמו צל שחור וגדול הוא עלי מתקרב,

אותי הוא עוטף .

אני מנסה לברוח אך רגלי נתקלות

ולזוז לא נותנות

רוצה אני לצעוק וכולי לא נשמע

לך לכה מעלי

עטופה אני במחשבותיי כמו בצל

מסירה כול שכבה ודמע בעיני

די

די