כבד את עצמך ואת הזולת

תמיד אהבתי לכתוב, אך איש לא יכול היה לקרוא

כתיבתי הייתה כתב חרטומים

ונח בשבע שגיאות

ואני רציתי לספר להגיד לומר את כול אשר על ליבי ואיש לא הבין ,

ניצבתי כמו אילם מול חרשים , וליבי מתפוצץ רוצה להתפרץ שמעו אני פה

וכמו הקופים לא שומעים לא רואים ולא אומרים מילה

"היא לא מבינה "

כך אמרה המורה ,כך אמרו ההורים, כך צחקו הילדים .

ולמה נזכרתי בזה כי היום אני כותבת ברכה לבית הספר ועד בית הספר ביקש ממני לכתוב "יש לך סגנון כתיבה מיוחד ואנו מאוד אוהבים את השפה העשירה שלך"    

יגעת ומצאתה תאמין