כבד את עצמך ואת הזולת

יללת חתולים מיוחמים העירו אותי משנתי לרגע נחרדתי אך מיד התשתי התיישבתי על מיטתי  וחשבתי ,העולם כמנהגו נוהג ואני צריכה להוציא את עצמי מהמיטה כי השכיבה והמחשבות לא יעזור לי במיוחד. בלב כבד גררתי את עצמי על המרפסת, מלאה רחמים עצמים יושבת ובועה בזריחה העולה ממזרח ואומרת לי "היי הגעתי  אליך עורי קומי שם באוסטרליה הכול בסדר האחים ביחד העלי חיוך על שפתותיך ". ואני במחשבתי יודעת כי חינכתי את ילדי ללכת אחרי צווי ליבם לעצמאות אז למה זה כול כך קשה לי ?

ביום חמישי חגג בת אחות אישי חינה וכול המשפחה הייתה שם הילדים הכלות והחתנים הנכדים והנכדות ורק אני חצי משפחה . ידידי זה קשה ( כן יש לי קינאה מה לעשות גם אני רוצה להשוויץ עם נכדותיי ) ואני אומרת לעצמי כול מיני מילות עידוד אך לא תמיד זה עוזר יותר נכון זה עוזר לעיתים רחוקות   .אך בכול זאת הסיים באמירה של האם תרזה

" מי ייתן

וכול הבאים אליך

  ילכו לדרכם

טובים ושמחים יותר .

כול אחד צריך לראות טוב-לב

          בפניך , בעיניך

       ובחיוך שלך ."

אני נכנסת להתקלח